25 מונחי שפה ודיבור שכל הורה צריך להכיר

בין אם מדברים עם גננות ומורים, אחיות טיפת חלב או קלינאיות תקשורת, יש המון מידע חדש שכל הורה צריך לעכל ולהבין. לכן, חשבנו שיהיה שימושי להסביר בפשטות...

מונחי שפה ודיבור להורים לפעוטות

בין אם מדברים עם גננות ומורים, אחיות טיפת חלב או קלינאיות תקשורת, יש המון מידע חדש שכל הורה צריך לעכל ולהבין. לכן, חשבנו שיהיה שימושי להסביר כמה מהמונחים הנפוצים ביותר בתחום השפה והדיבור כדי שתוכלו להבין טוב יותר מה הכל אומר!

האפליקציה ללימוד דיבור לילדים

Speech Blubs היא אפליקציה לטיפול שפתי עם ספרייה עשירה של יותר מ-1,500 פעילויות, מסנני פנים, פעילויות המופעלות בקול וסרטוני בונוס חינוכיים. התחילו את תקופת הניסיון בחינם כבר היום וצפו בקטנטנים שלכם לומדים מיד!

להלן תמצאו את המונחים העיקריים שיעזרו לכם להבין טוב יותר את קלינאית התקשורת או רופא הילדים שלכם, אז בואו נתחיל!

Dad_Reading_Final_Answer_Illustration

דיבור (Speech)

כשאנשי מקצוע מדברים על "דיבור", הם מתכוונים לצלילים (הגאים) שאנחנו מפיקים כשאנחנו אומרים מילים.

לדוגמה: המילה "כדור" מורכבת מכמה צלילים (עיצורים ותנועות) שמחוברים יחד.

לחלק מהילדים קשה לשמוע, ללמוד ולהגות את הצלילים הללו כשהם מדברים, מה שמוביל לדיבור לא ברור. ילד שמשבש צלילי דיבור עשוי לומר "דדור" במקום "כדור", או "דג" במקום "יד".

כל הילדים משבשים צלילי דיבור בשלב מסוים בהתפתחות שלהם. לימוד צלילי הדיבור הוא תהליך הדרגתי, שמתחיל לרוב בסביבות גיל 6 חודשים עם שלב המלמול, ונמשך עד גיל 6 בערך.

שיבושים רבים שאנחנו שומעים עשויים להיות "טיפוסיים" או תואמים לגיל הילד.

לדוגמה: זה טבעי לחלוטין שפעוט בן שנה יתקשה במילה "טלוויזיה", שילד בן שנתיים יתקשה בהגיית האות ר', או שילד בן 4 יתקשה במילה מורכבת כמו "תרנגולת".

חלק מהילדים זקוקים ליותר זמן ועזרה כדי לפתח את צלילי הדיבור שלהם, ועשויים להזדקק לתמיכה נוספת. תוכלו להתחיל עם ההערכה של Speech Blubs, שכן היא תיתן לכם תמונת מצב על התפתחות הצלילים הנוכחית של ילדכם, ותעזור לכם לדעת האם כדאי לפנות לצוות קלינאות תקשורת באזורכם. באפליקציה יש גם פעילויות נהדרות ללימוד ותרגול הצלילים הראשונים בצורה מהנה ואינטראקטיבית.

שפה (Language)

"שפה" מתייחסת למילים שאנו שומעים ואומרים. זה כולל את כל אוצר המילים שלנו, לרבות שמות עצם, פעלים ושמות תואר.

השפה מתחלקת לשני חלקים: הבנת השפה (שפה שפתית-קליטה או שפה קולטת/רצפטיבית) והשימוש בשפה (שפה מביעה/אקספרסיבית).

הגיל שבו ילדים מפתחים שפה קולטת ושפה מביעה שונה מילד לילד, וישנו טווח רחב של מה שנחשב "תקין". ילדים יכולים לחוות קשיים באחד מהתחומים הללו או בשניהם. עם זאת, אם אתם מודאגים, תוכלו לבצע את ההערכה של Speech Blubs ולפנות לאחות טיפת חלב או לקלינאית תקשורת.

אפליקציית Speech Blubs מלאה בחומרי שפה שתוכלו לבדוק ולהשתמש בהם כדי לתמוך בהתפתחות ילדכם בתחום זה.

הבנת שפה

הילדים שלנו צריכים לא רק לשמוע את המילים שאנחנו אומרים, אלא גם להבין את משמעותן, לתפוס את אוצר המילים, לשמוע כיצד המילים מתחברות זו לזו ולהבין מה הדובר מנסה להביע.

כאשר ילד מתקרב לגיל שנה, אנו מצפים ממנו להבין הוראה פשוטה בת מילה אחת, בגיל שנתיים הוראה דו-שלבית, ובגיל שלוש הוראה בעלת 3 שלבים. עד גיל 4, אנו מצפים שיבינו סיפורים ושפה מורכבת יותר, כגון שמות תואר ומושגים.

ילד שמתקשה בהבנת שפה עלול להתקשות במילוי הוראות, להיראות כאילו אינו מקשיב, ולבצע טעויות כשאתם מבקשים ממנו דברים.

הבעה שפתית

ברגע שילדים מבינים מילה, הם לומדים להשתמש בה בעצמם – בדיבור כדי לבקש דברים, לדחות דברים ולהעיר על דברים סביבם.

בגיל שנה סביר שיהיו להם מילים בודדות, בגיל שנתיים כ-50 מילים, ובגיל שלוש הם יתחילו לרוב לחבר משפטים קצרים. עד גיל ארבע, אנו מצפים שייעשה שימוש במשפטים ברוב הזמן ושזרים יוכלו להבין את מה שהם אומרים.

ילד שמתקשה בהבעה שפתית עלול להתקשות במציאת המילים שבהן הוא רוצה להשתמש, להיות בעל אוצר מילים מצומצם לגילו, או לומר מילים בסדר לא נכון.

מיומנויות חברתיות

מיומנויות חברתיות הן הרבה מעבר לרק לומר "שלום", "להתראות" ו"תודה". המתנה בתור, זיהוי ושיוך רגשות, שפה מילולית לעומת שפה מושאלת/ציורית, שפה חברתית, ניהול משא ומתן, עוצמת קול, קצב דיבור וקריאת הבעות פנים ושפת גוף הם רק חלק מהמרכיבים הרבים של מיומנויות אלו.

ילדים מפתחים מיומנויות אלו לאורך זמן, לרוב מתוך התנסויותיהם. מיומנויות אלו מגיעות בטבעיות רבה יותר לחלק מהילדים בהשוואה לאחרים. תינוק מפתח לעיתים קרובות קשר עין, חיוך, תגובה לשמו, ולומד לזהות את הדמויות המוכרות לו במהלך 12 החודשים הראשונים. עד גיל שנתיים הם מתחילים לחקור את רגשותיהם ולומדים שהם ישות עצמאית. בגיל שלוש, הם מתחילים לפתח מודעות לרגשות של אחרים ומסוגלים להמתין בתור. עד גיל ארבע, הם מתחילים לפתח מודעות, הבנה ושליטה מסוימת ברגשותיהם.

מיומנויות חברתיות הן תחום מורכב בהתפתחות הילד, וילדים שונים זה מזה במידה רבה (ממש כמו מבוגרים) בצרכים ובהעדפות הרגשיות והחברתיות שלהם. ילדים רבים מתקשים במיומנויות חברתיות כמו ויסות רגשי, המתנה בתור ושיתוף. עם זאת, כדאי לשים לב ולהתייעץ עם אחות טיפת חלב או קלינאית תקשורת אם אתם מודאגים.

Asset-4

מונחים נפוצים נוספים

מודלינג (הדגמה / שיקוף) – שימוש בשפה באופן שמאפשר לילד להקשיב, לזכור ובסופו של דבר לחקות.

דיספגיה (Dysphagia) – מונח המתאר קשיי בליעה, אכילה או שתייה.

הכללה (Generalization) – כאשר מיומנות שנלמדה בפעילות טיפולית מיושמת בחיי היומיום. לדוגמה, ייתכן שילמדו את המילה "חתול" באפליקציית Speech Blubs. הכללה תהיה כאשר הילד יקרא לחתול בשמו כשהוא רואה חתול במציאות.

אינטונציה (הנגנה) – העלייה והירידה בגובה הצליל של הדיבור (דיבור גבוה או נמוך יותר).

סמנטיקה – המשמעות של השפה והמילים.

זיכרון שמיעתי – יכולתו של המוח לזכור את מה ששמע. זה יכול לכלול מילים, צלילים, מספרים ועוד.

מודעות פונולוגית – היכולת להקשיב לצלילים שבתוך מילה מדוברת, לחשוב עליהם ולפרק אותם; לדוגמה, פירוק המילה "שלום" לצלילים ש-ל-ו-ם.

ארטיקולציה (היגוי) – תנועת איברי ההיגוי בפנים לצורך הפקת צלילי הדיבור – שפתיים, לשון, לסת וחך.

חך – החך הרך והחך הקשה יוצרים את תקרת הפה.

דקדוק / תחביר – חוקי השפה המסדירים כיצד מילים מתחברות יחד ליצירת משפטים.

חוסר שטף (Dysfluency) – כאשר רצף הדיבור הטבעי והשוטף נקטע על ידי חזרות או הארכות של צלילים, מילים או עצירות (חסימות) – מוכר גם כגמגום.

נוזלים באוזניים (Glue ear) – ירידה בשמיעה הנגרמת מהצטברות נוזלים מאחורי עור התוף.

מקאטון (Makaton) – תוכנית תקשורת המשתמשת בסימנים וסמלים לצד דיבור, המבוססת על מחוות טבעיות ושפת סימנים.

חשיבה מילולית – פתרון בעיות באמצעות שפה וחשיבה לוגית.

קול (Voice) – בקלינאות תקשורת הכוונה לאיכות הקול, גובה הטון, נשיפתיות ועוצמת הקול של האדם.

טיפול ישיר – טיפול שבו קלינאית תקשורת עובדת ישירות עם הילד בפעילויות טיפוליות ממוקדות למטרה שנבחרה. הילד מודע לכך שמתקיים טיפול.

טיפול עקיף – מצב שבו מבוגר משמעותי (הורה, גננת, סייעת וכו') עובד עם הילד, לרוב במהלך משחקים רגועים וספונטניים ושיחה יומיומית, במטרה לקדם תחום התפתחותי רחב, כשהילד פחות מודע לכך שמתרחש תהליך טיפולי.

אבחון פורמלי (סטנדרטי) – מבדקים מובנים המאפשרים לקלינאית תקשורת לערוך בדיקה מבוקרת ולהשוות את התוצאות (לרוב מספריות) לקבוצת ביקורת של ילדים באותו הגיל.

אבחון בלתי פורמלי – הערכה שיכולה להתבצע על ידי קלינאית תקשורת, גננת או הורה כדי לתצפת, להעריך ולבדוק מיומנויות באמצעות פעילויות, משחק חופשי או משימות שאינן מתוקננות.

אוצר מילים – כלל המילים והמושגים הידועים לאדם בשפה מסוימת.

חזרה לכל הפוסטים