Blub Talks: להבין התקפי זעם של פעוטות ולהתמודד עם אשמת האם, עם סו דונלן
במאמר זה האזינו לפודקאסט Blub Talks צפו בפודקאסט בווידאו עיקרי הדברים
במאמר זה
- האזינו לפודקאסט Blub Talks
- צפו בפודקאסט בווידאו
- עיקרי הדברים
האזינו לפודקאסט Blub Talks
צפו בפודקאסט בווידאו
https://www.youtube.com/watch?v=rXAvYkJJJX4
המנחה שלנו ו"סנסיי ההוראה" רוברט מ. שוחח עם האורחת שלנו על נושאים הקשורים לספרה רב־המכר, “Secrets to Parenting without Giving a F^ck: The Non-Conformist Playbook to Raising Happy Kids without Public Meltdowns, Power Struggles, & Punishments”, הזמין באמזון. השיחה עסקה באסטרטגיות שהיא ממליצה עליהן ב"פרקטיקה" שלה, שבה היא מסייעת להורים להתמודד עם האתגרים של גידול ילדים.
השיחה נפתחה ברקע שסיפק רוברט על דרכה הלא צפויה של סוזן להורות – "לא צפויה" כי מעולם לא חשבה שתתחתן או שיהיו לה ילדים בכלל. כאישה שאפתנית ויזמית, היא תכננה להתמקד בקריירה ובכל מה שתביא איתה. אבל לזמן יש דרך משלו להטות את התוכניות המסודרות ביותר שלנו לכיוון אחר, והיא פגשה ונישאה ל"גבר הראשון שגרם לי להרגיש שנישואים לא יהיו נוראיים". דבר הוביל לדבר, ונולד להם ילד ראשון – ואחריו שלישייה לא זהה!
לאחר מכן התמקדה השיחה בקשר בין שני בניה לבתה, כולל העובדה שהבנים נזקקו לקלינאות תקשורת כדי לשפר את הגיית הצליל ר'. מיותר לציין שגידול ארבעה ילדים (כולל שלישייה) מספיק כדי להפוך את סוזן ל"מומחית" להורות בעיני כל אחד – תחום שאליו הביאה את כישורי הארגון והדיבור הישיר שלה, וגידלה ארבעה ילדים בוגרים, מאוזנים ומצליחים.
רוברט שאל את סוזן כמה זמן טופלו בניה בקלינאות תקשורת, והיא סיפרה: "הם הלכו לטיפול שנה וחצי עד שנתיים, והם (הבנים) פתרו את זה לפני ששלב הבריונות התחיל". ואז הוסיפה בגעגוע: "הלוואי שלנו היה משהו כמו Speech Blubs . . . ."
סוזן תיארה את ההורה הטיפוסי ואת המצבים שבגללם פונים אליה לקבלת עזרה, ואמרה ש"זה תלוי ברמת ההצפה". הגישה שלה בלתי פורמלית מאוד, אך כוללת הערכת צרכים שקובעת באיזו משלוש התוכניות שלה תשתמש. המפגשים שלה נערכים פנים אל פנים, ומעמתים את ההורים עם אמיתות שלעיתים קשה לשמוע על התנהגויות הוריות שמובילות להתנהגויות מאתגרות אצל הילדים. עם זאת, היא ציינה שהורים שעושים את הצעד ופונים לעזרה הם בדרך כלל "די פתוחים" לשמוע אמיתות קשות.
בין הנושאים שנדונו בספרה ובפודקאסט: האתגר שבראיית התקפי הזעם של פעוטות כ"התנהגות של שלב" וכיצד לקצר את השלב הזה; "המילה האסורה" (ילדים שאומרים "משעמם לי"), שלגביה הכלל שלה היה "שעמום הוא מצב תודעתי, ולכן אסור לכם להשתמש במילה הזו"; "המוח של נער מתבגר" וה"ערפל" הבלתי נמנע שמגיע איתו; והנכונות שלנו כהורים לשנות את עצמנו.
עיקרי הדברים
עיקרי הדברים מהשיחה הובאו בצורת ציטוטים:
- הצורך שלנו כהורים "להוציא את האגו שלי מהדרך",
- הרעיון שנראה מנוגד לאינטואיציה – "לוותר על שליטה כדי להשיג שליטה",
- שהורים צריכים להוציא את האשמה מהגישה שלהם, כי "אשמה היא רגש מבוזבז",
- הצבת גבולות וציפיות על ידי היצמדות לכלל "לא זה לא, בלי משא ומתן", וגם
- שכהורים, "בהירות ועקביות = אמון וכבוד".
לקראת סיום השיחה ציין רוברט שהגישה המכבדת, המעצימה והישירה של סוזן להורות, יחד עם דרך התקשורת המהנה והמיומנת שלה, הופכות את ספרה ל"חובת קריאה". הנכונות והיכולת שלה לעזור הופכות אותה למי שיודעת לגעת בדיוק בלב האתגרים של ההורים.
איזו שיחה מרתקת להורים שלא חוששים להתבונן בהורות בגישה של "קודם כול לשנות את עצמי", שיודעים לצחוק על האתגרים שלהם ומכבדים את הצורך לאפשר לילדים ללכת בדרכם. סוזן דונלן היא אמנית בסלילת הדרך לילדים לקחת אחריות על הדרך הזו באופן חיובי שהם מסוגלים להבין. תודה, סוזן!