אתגרים נוכחיים עבור קלינאיות תקשורת בטיפול מרחוק

ובכל זאת, קשה להעריך באמת את מה שהן עושות בלי להכיר את התמונה המלאה. מאמר זה מנסה לתאר חלק מהאתגרים שלהן, ומתבסס על סקר לא מפורסם בקרב כ-200 קלינאיות תקשורת (SLPs).

במאמר זה

• איזה קסם קלינאיות תקשורת עושות?
• איפה אפשר למצוא קלינאית תקשורת?
• חששות נוכחיים של קלינאיות תקשורת
• • תוצאות הסקר

איזה קסם קלינאיות תקשורת עושות?

ראשית, קלינאית תקשורת מעניקה שירות להורים ולילדים. לפי האגודה האמריקאית לדיבור, שפה ושמיעה (ASHA), הן "...פועלות למניעה, הערכה, אבחון וטיפול בהפרעות דיבור, שפה, תקשורת חברתית, תקשורת קוגניטיבית ובליעה בקרב ילדים ומבוגרים."

נשמע פשוט, נכון? ממש לא. הן שילוב מדהים ומקצועי של רופאי ילדים, מורים, מומחי שפה ואנשי התנהגות שעובדים שעות ארוכות כדי לשפר את איכות החיים של המשפחה שלכם. הן מקשיבות, צופות, מדריכות, מחבקות, מעודדות, מלמדות ועוזרות לילדים להתקדם בדרכים שהם אפילו לא שמים לב שהם מקבלים בהן עזרה.

איפה אפשר למצוא קלינאית תקשורת?

מלבד אתר ASHA, בדרך כלל יש ארבעה מקומות שבהם ניתן להיעזר בהן:

1. כחלק מיום הלימודים של הילד במסגרת החינוכית;
2. במפגשים בקליניקה פרטית;
3. במוסדות בריאות כמו בתי אבות או בתי חולים; או
4. בבית באמצעות טיפול מרחוק (קלינאות תקשורת אונליין).

מניסיוני, החדרים שלהן בבתי הספר נראים כמו ארונות קטנים, בגלל המפגשים הפרטניים או בקבוצות קטנות. בבית הספר שלי, מפגש שליפה נמשך כ-30 דקות, אך הם יכולים להיות קצרים או ארוכים יותר בהתאם לעומס באותו בית ספר.

זה מגיע לכ-14 מפגשים ביום, וכל זה עוד לפני 15:30. לאחר מכן הן ממשיכות לקליניקה הפרטית או לעבודה מהבית לעוד מפגשים. אין פלא שקלינאיות תקשורת חוות שחיקה.

חששות נוכחיים של קלינאיות תקשורת

מהם חלק מהחששות של קלינאיות תקשורת כיום? בעקבות המגפה, מפגשים פנים אל פנים הפכו לנדירים או נפסקו לחלוטין. בנוסף, חלה עלייה מטאורית בטיפול אונליין, מפגשים מרחוק, או רפואה מרחוק (שכולם בעצם מתארים את אותו הדבר). לכן, מאמר זה מתמקד במיוחד בחששות של קלינאיות תקשורת ובקליניקות הווירטואליות שלהן.

סקר נערך בקרב מעל 200 קלינאיות תקשורת בטקסס כדי למקד את התכנים של ובינר בנושא טיפול מרחוק. אלו הן התוצאות:

תוצאות הסקר

שאלה 1: מהם שני החששות הנוכחיים ביותר שלך לגבי טיפול מרחוק / שירותים וירטואליים?

חמש התשובות המובילות כללו:

1. האתגר של רתימת ההורים ושיתוף הפעולה שלהם במהלך המפגש,
2. הבעיות הנגרמות מחוסר בחיבור לאינטרנט או ממחסור במכשירים מתאימים בבתי המטופלים,
3. מציאת כלי הערכה חינמיים ומשאבים וירטואליים זמינים לטיפול בילדים בני 3–6,
4. מאחר שהורים רבים יכולים להתפנות רק לאחר שעות העבודה, יום העבודה של קלינאית התקשורת מתארך מאוד,
5. הסחות דעת (אחים נוספים בבית, טלוויזיה דולקת, חוסר במרחב שקט ונפרד למפגש).

שאלה 2: מהם שני החששות הנוכחיים ביותר שלך לגבי מודל טיפול משולב (היברידי)?

1. ניהול לוח זמנים עבור שתי האוכלוסיות במקביל
2. מתן מענה ותמיכה באוכלוסיות עם לקויות מורכבות וקשות
3. פעילויות איכותיות מבוססות אוריינות לתכנון חודש שלם מראש
4. לוודא שכל התלמידים מטופלים עם ציוד מגן אישי מתאים ונהלים ברורים למפגשים פנים אל פנים
5. תלמידים שלא מתמידים בהגעה קבועה למפגשים

שאלה 3: באיזו פלטפורמה את משתמשת לקלינאות תקשורת מרחוק?

1. Zoom (הרוב המכריע)
2. Google Meet
3. Microsoft Teams
4. WebEx
5. Schoology

שאלה 4: אילו שני נושאים היית רוצה שיכוסו בסדנה המתמקדת בטיפול מרחוק?

1. חיזוקים או פעילויות/משחקים מחזקים
2. פלטפורמות אינטראקטיביות
3. רעיונות לדרכים להפוך את הטיפול לאינטראקטיבי ומהנה יותר לגיל הרך ולתלמידים צעירים, וכן רעיונות לתקשורת תומכת וחליפית (תת"ח / AAC)
4. גיוס ושימור קשב, וארגון כל התכנים הדיגיטליים
5. תזמון וניהול לוח זמנים למתן שירות כפול (פנים אל פנים ומרחוק), וכיצד לטפל בהצלחה בתלמידים עם קשיי קשב וריכוז ומוגבלויות מורכבות

אנחנו כאן ב-Speech Blubs מודעים היטב לאתגרים שעמם מתמודדות קלינאיות תקשורת מדי יום. אנו מתכננים להמשיך ולהפיץ את הבשורה על נשות המקצוע המדהימות האלו ועל שירותי הרפואה מרחוק. המשיכו לעקוב אחר הפודקאסטים הקרובים שלנו כדי להעלות את המודעות עוד יותר.