התקפי זעם לעומת הצפה חושית (Meltdown): איך לזהות את ההבדל
הבנת ההבדלים בין התקפי זעם (טנטרום) לבין הצפה חושית (מלטדאון) יכולה לעזור לכם להבין טוב יותר למה הילד חווה אותם וכיצד להתמודד איתם כהורים. לכן היום נעזור לכם...
מאת Robert McKenzie•Feb 14, 2022•5 דק׳
הבנת ההבדלים בין התקפי זעם לבין הצפה חושית יכולה לעזור לכם להבין טוב יותר למה הילד חווה אותם וכיצד להתמודד איתם כהורים. לכן היום נעזור לכם להבדיל ביניהם.
מה ההבדל בין התקף זעם (טנטרום) להצפה חושית (מלטדאון)?
האמת היא שהתקפי זעם והצפות חושיות יכולים להיראות דומים מאוד. בשניהם, הילד עשוי להשליך את עצמו על הרצפה, להכות, לבעוט, לצרוח או אפילו לעצור את הנשימה. ההבדל בין התקף זעם להצפה חושית אינו בהתנהגות עצמה, אלא בסיבה שמאחוריה.
מהו התקף זעם?
התקפי זעם בדרך כלל מתחילים בינקות המאוחרת או בראשית תקופת הפעוטות ומהווים ביטוי לרצון או צורך. הם יכולים לסמן שהילד עייף, רעב, עצוב, כועס או מוטרד. מאחר שלילדים בגיל זה חסר לעיתים קרובות אוצר המילים הדרוש כדי לבטא את מה שהם מרגישים, הם משחררים את הרגשות שלהם כהתקף זעם.
ככל שילדים גדלים, התקפי זעם יכולים לשמש גם כדרך לבדיקת גבולות. בעוד שתינוקות ופעוטות צעירים עדיין אינם מבינים מניפולציה וחווים התקפי זעם כתוצאה מביטוי רגשי, ילדים גדולים יותר עשויים להשתמש בהתקפי זעם כדי לתמרן את ההורים ולהשיג את מבוקשם. אם לא מתמודדים עם זה בגיל צעיר, התנהגות זו עלולה להימשך עמוק אל תוך גיל ההתבגרות, ולהפוך לחמורה וקשה יותר ככל שהילד גדל.
התקפי זעם הם ביטוי לרצון או לצורך.
כאשר לילד יש התקף זעם, הוא עדיין שומר על מידה מסוימת של שליטה בהתנהגותו. חוקרים רבים מצאו שאם אין קהל, התקף הזעם יירגע מהר יחסית. הצפות חושיות הן מעט שונות...
מהי הצפה חושית (Meltdown)?
בשונה מהתקפי זעם המתרחשים כתוצאה מביטוי של צורך או רצון, הצפות חושיות הן תוצאה של עומס חושי יתר. במילים אחרות, מלטדאון מתרחש כאשר הילד מרגיש מוצף לחלוטין.
הצפות חושיות הן תוצאה של עומס חושי יתר.
בניגוד להתרצויות זעם שהן מונחות-מטרה, על הצפה חושית אי אפשר לשלוט. היא יכולה לנבוע מעומס רגשי, פיזי, חושי או מעומס מידע, ותתרחש עם קהל או בלעדיו. במקרים מסוימים, היא עלולה להתבטא גם בהסתגרות מוחלטת או ניתוק.
למי יש התקפי זעם לעומת מי חווה הצפות חושיות?
התקפי זעם הם חלק נורמלי לחלוטין מהילדות. הם מתחילים בדרך כלל לקראת סוף השנה הראשונה או עם הכניסה לשלב הפעוטות. התנהגויות של התקפי זעם נמשכות בדרך כלל סביב גיל 3, ובמקרים מסוימים עשויות להימשך אף מעבר לכך (בהתאם לאופן שבו התמודדו איתן).
גם ילדים בהתפתחות טיפוסית יכולים לחוות הצפה חושית מוחלטת, אך זה פחות נפוץ מהתקפי זעם. הצפות חושיות תכופות יכולות למעשה להעיד על מצב רקע כלשהו. מחקרים מצאו, למשל, שהצפות חושיות קבועות קשורות קשר הדוק למצבים כמו הפרעת ויסות חושי, טראומות התפתחותיות, לקויות למידה, דיכאון, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), תסמונת אלכוהול עוברית ואוטיזם.
מה ההבדל בין הצפה חושית להתקף זעם?
כפי שצוין קודם לכן, התקפי זעם והצפות חושיות יכולים להיראות דומים מאוד. אז איך אפשר להבדיל ביניהם?
1. זהו את סיבת השורש
אם אתם יכולים לזהות מה גורם להתנהגות, תוכלו לקבוע אם מדובר בהתקף זעם או בהצפה חושית. שאלו את עצמכם – האם יש כאן מטרה?
לדוגמה, אם אתם באמצע הקניון והילד שלכם מתחיל לצרוח כי אמרתם "לא" לקניית צעצוע חדש, מדובר בהתנהגות מוכוונת-מטרה. המטרה שלו היא להשיג את הצעצוע שהוא כל כך רוצה. במקרה כזה, אפשר להניח שמדובר בהתקף זעם.
אבל אם אתם באמצע הקניון והילד מתחיל לאבד את שלוותו ללא סיבה נראית לעין, ייתכן שזו תוצאה של הצפה חושית. אולי היו יותר מדי אנשים מסביב או שהרעש היה חזק מדי עבורו. מה שלא תהיה הסיבה, אין כאן "מטרה", אלא רק התנהגות שנובעת מהצפה.
2. האם ההתנהגות נרגעת כשאתם מתרחקים?
כשמדובר בהתקפי זעם, אחד הדברים הטובים ביותר שתוכלו לעשות הוא להתרחק קצת (אך לשמור על קשר עין עם הילד) ולאפשר לו להירגע בכוחות עצמו. ברוב המקרים, התרחקות מהתקף זעם תפחית את עוצמת ההתנהגות. במילים אחרות, התקפי זעם דורשים לרוב קהל.
בהצפות חושיות זה לא כך. הילד ימשיך לחוות הצפה חושית בין אם יש קהל ובין אם לא. זאת משום שהוא נמצא בעומס יתר – הוא פשוט לא יודע איך להתמודד עם כל מה שמתחולל בתוכו. בניגוד להתקפי זעם, התפרצויות רגשיות בצורת הצפה חושית יכולות להתרחש גם ללא נוכחותכם.
3. האם הסחת דעת עוזרת להתנהגות לחלוף?
אם לילד שלכם יש התקף זעם, לעיתים קרובות תוכלו להסיח את דעתו עם דברים אחרים. אף על פי שאנחנו לא ממליצים להיכנע להתקף זעם, נשתמש בזה כדוגמה: אם הייתם נכנעים להתקף זעם, ההתנהגות הלא נעימה הייתה כנראה נפסקת מיד. אבל אין דבר כזה "להיכנע" בהצפה חושית. במקרה של הצפה חושית, ברגע שהיא הופעלה, אין הסחת דעת חזקה מספיק כדי לעצור אותה.
איך להתמודד עם התנהגות של התקף זעם או הצפה חושית
התקף זעם
ראשית, הישארו רגועים. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם התקף זעם היא להתעלם ממנו. כן, אנחנו מבינים שלפעמים זה קשה לביצוע (במיוחד במקום ציבורי), אך כניעה להתנהגות רק תחריף אותה בעתיד.
הצפה חושית (Meltdown)
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הצפה חושית היא למנוע אותה מראש. זכרו, ברגע שילד חווה הצפה חושית הוא כבר איבד שליטה. מלבד שמירה על בטיחותו במהלך ההצפה, אין הרבה מה לעשות כיוון שבמצב כזה הוא ממילא כמעט אינו מסוגל להקשיב לכם. לכן, המטרה היא למנוע את ההצפה החושית מלכתחילה. איך עושים את זה?
- באמצעות ביסוס שגרות הרגעה (כגון עזרים חזותיים, מוזיקה, כדורי תחושה וכו') שהילד יוכל להשתמש בהן כשאתם חשים שהוא מתחיל להרגיש מוצף או בעודף גירויים.
- באמצעות מיפוי דפוסי ההתנהגות שהילד שלכם מציג לפני כניסה להצפה חושית, והבנה והימנעות מהגורמים המפעילים (טריגרים) של הילד.
הן במקרה של הצפה חושית והן בהתקפי זעם, ללמד את ילדכם כיצד לתקשר את רגשותיו בצורה מותאמת יכול לעזור מאוד. לילדים שעדיין אין להם את הכלים לתקשר שהם מרגישים מוטרדים, כועסים, עצובים או מוצפים יש סיכוי גבוה יותר לפתח התנהגויות של התקפי זעם והצפות חושיות, בהשוואה לילדים שיש להם את כישורי השפה לתקשר כראוי.
תוכלו לעזור לילדכם לפתח את המיומנויות הדרושות לתקשורת יעילה בעזרת אפליקציה כמו Speech Blubs. אפליקציית Speech Blubs משתמשת במגוון טקטיקות ופעילויות שונות כדי לעזור לילדים ללמוד צלילים ומילים חדשות, ומאושרת על ידי קלינאית תקשורת. היא מיועדת הן לילדים עם התפתחות שפה טיפוסית והן לבעלי צרכים מיוחדים כמו אוטיזם.
אם נוכל לעזור לילדים שלנו לתקשר, נוכל להפחית התנהגויות של התקפי זעם והצפות חושיות – אז למה לא לנסות כבר היום?
על הכותב/ת