הקראת ספרים לילדים: "פער מיליון המילים"

היתרונות של הקראת ספרים לילדים ידועים למדי, אך את החשיבות העצומה של העניין אפשר להבין באמצעות הנתון הבא:

ילדים צעירים שהוריהם מקריאים להם חמישה ספרים ביום מגיעים לגן חובה לאחר ששמעו כ-1.4 מיליון מילים יותר מילדים שהוריהם מעולם לא הקריאו להם.

מרכז קריין לחקר הגיל הרך באוניברסיטת אוהיו סטייט (Crane Center for Early Childhood Research)

ההבדל במיומנויות אוצר המילים בהבעה ובהבנה אצל ילדים צעירים מסביר היטב את פער המילים הזה. הוא גם תורם לקשיי קריאה ולאוצר מילים דל בהמשך.

אז מה אם הילד שלכם פשוט לא רוצה לקרוא חמישה ספרים ביום? המחקר מציין בנוסף כי "אפילו ילדים שמקריאים להם רק ספר אחד ביום ישמעו כ-290,000 מילים יותר עד גיל 5 בהשוואה לאלו שאינם קוראים ספרים באופן קבוע עם הורה או מטפל". המשמעות היא שקריאת ספר אחד בלבד ביום עושה הבדל עצום במסע החינוכי של ילדכם.

זה הגיוני לחלוטין: ככל שילדים נחשפים ליותר מילים לפני הכניסה לגן חובה, כך גדלים סיכויי ההצלחה שלהם ברכישת מיומנויות קריאה וכתיבה. זה קורה משום שיש להם ידע מוקדם על המילים, וזו אינה הפעם הראשונה שהם נתקלים בהן. ככל שחושפים את הילדים למושגים ומסבירים אותם יותר, כך קל להם יותר להבין אותם ולהטמיע אותם בזיכרון לטווח ארוך.

אז כמה מילים בדיוק?

לפי מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics, זהו מספר המילים שילדים ישמעו עד גיל 5:

• מעולם לא הקריאו להם: 4,662 מילים
• 1–2 פעמים בשבוע: 63,570 מילים
• 3–5 פעמים בשבוע: 169,520 מילים
• קריאה יומיומית: 296,660 מילים
• חמישה ספרים ביום: 1,483,300 מילים

הקפיצה במספר המילים בין "מעולם לא הקריאו להם" לבין "5 ספרים ביום" היא מדהימה. אני חייבת להודות שמעולם לא קלטתי לאיזו כמות אדירה של מילים ילדים נחשפים רק מחמישה ספרים ביום. נכון, ידעתי עד כמה קריאה חשובה מגיל צעיר, אבל פשוט וואו! הממצאים מדהימים!

החשיבות של הקראת ספרים לילדים

מחקר מעורר מחלוקת משנת 1992 העלה את הסברה שילדים שגדלים בעוני שומעים בשיחות כ-30 מיליון מילים פחות עד גיל 3 בהשוואה לילדים מרקע מבוסס יותר. המחקר המשיך וטען כי ילדים להורים בעלי מקצועות חופשיים שומעים בממוצע 45 מיליון מילים, ילד ממוצע ממעמד הפועלים שומע 26 מיליון מילים, ואילו ילדים ממשפחות הנתמכות בקצבאות שומעים כ-13 מיליון מילים. מחקרים אחרים שנערכו מאז הראו כי ייתכן שפער 30 מיליון המילים הזה קטן בהרבה, או שאולי אינו קיים כלל.

מחקר אחר הראה כי 86% עד 98% מהמילים באוצר המילים של הילד הופיעו גם באוצר המילים של הוריו. אז מה זה מלמד אותנו? ילדים מקשיבים למה שאנחנו אומרים. בין אם אנחנו מדברים ישירות אליהם ובין אם לא, הם קולטים מילים ומעשירים את אוצר המילים שלהם.

מה ההבדל בין שיחה יומיומית לבין ספרים?

בתור קלינאית תקשורת, הורים שואלים אותי לפעמים: "אבל אני מדבר/ת איתו, זה לא מספיק?" התשובה הקצרה היא: לא... זה לא מספיק. הסיבה לכך היא שאוצר המילים בספרים עשיר, מתקדם ומדויק יותר בהשוואה לשפה שבה אנו משתמשים בשיחות שגרתיות עם פעוטות.

לדוגמה, הספר האהוב ביותר על הבת שלי במשך כ-3 חודשים היה ספר על עכבישים. כן, אני יודעת... לא מלבב במיוחד. בספר הופיעו מילים כמו "עכבישן", "בטן", "צבתות" ו"יערות עבותים". אלה מילים שמעולם לא השתמשתי בהן בשיחות רגילות איתה. כשהיא הפסיקה לרצות לקרוא את הספר הזה ועברה ל"מואנה" (למרבה המזל), היא פתאום שאלה אותי סתם כך על הבטן של העכביש. נדהמתי שהיא זכרה את זה. זמן מה לאחר מכן, שודר בטלוויזיה הסרט "ביטלג'וס". בהתחלה מופיע שם עכביש, והיא מיד אמרה: "תראי אמא, עכבישן!".

זה מביא אותי לנקודה נוספת... רק בגלל שהילד שלכם לא משתמש במילה מיד, זה לא אומר שהוא לא מבין וקולט את המידע. לפעמים ילדים צריכים חזרות רבות על מילים כדי שהן באמת "ייטמעו". עבר בערך חודש מאז שהפסקנו לקרוא את ספר העכבישים ועד שהבת שלי התחילה לחזור על מילים מתוכו, ואף הצליחה להשליך את המידע ולהשתמש בו בהקשר של סרט.

מניסיונה של קלינאית תקשורת

עבדתי כמטפלת בהתערבות מוקדמת במשך כחמש שנים. במהלך אותה תקופה טיפלתי במשפחות מרקעים כלכליים שונים ומגוונים. אחת הילדות שפגשתי הייתה פעוטה בת שנתיים שמשפחתה דיברה רק ספרדית. היא הלכה לגן דובר אנגלית, ולא הצליחה לרכוש אף אחת מהשפות בצורה טובה.

כשהדרכתי את המשפחה בסוף הטיפול, שאלתי לגבי הקראת ספרים. ידעתי שאין להם ספרים בבית, מכיוון שרמת ההכנסה שלהם נחשבה ככל הנראה מתחת לקו העוני. בעזרת מתורגמן, הדגשתי בפניהם את החשיבות של קריאת שני ספרים ביום לפחות כדי לעזור לחשוף את הילדה לשפה. האם אכן לקחה אותה לספרייה כדי לבחור שני ספרים לקראת המפגש הבא שלנו.

הילדה הקטנה פשוט עפה על זה. למעשה, היא המשיכה להביא לי את הספרים שוב ושוב כדי שנקרא אותם. המשכנו לעשות זאת בסוף כל מפגש, ולאט לאט היא התחילה לדבר. עד שהגיעה לגיל שלוש וסיימה את שלב ההתערבות המוקדמת, היא כבר דיברה במשפטים קצרים.

אני יודעת שכולנו הורים עסוקים ושלא תמיד פשוט למצוא לכך זמן. אני יכולה לספר לכם מה עובד אצלנו: התחלנו להקריא לבת שלנו כשהייתה בערך בת 9 חודשים, וקראנו כמה שיותר ספרים עד שהיא סיימה את בקבוק הערב שלה. אנחנו עדיין מקריאים לה לפני השינה. כיום היא כבר בוחרת את הספרים בעצמה, וזה הופך את כל החוויה למהנה עוד יותר עבורה.

התחילו לשלב את הקריאה בשגרת הערב שלכם! ילדים פורחים כשיש להם שגרה קבועה, ובסופו של דבר הם יתרגלו לכך וייהנו מזה. בחרו ספרים או נושאים שאתם יודעים שמעניינים אותם במיוחד.