מתי הגיע הזמן לפנות לקלינאית תקשורת?
במאמר זה האם הילד/ה שלי זקוק/ה לקלינאות תקשורת? התפתחות שפה ודיבור עם Speech Blubs אבני דרך שפתיות תקינות וסימנים קליניים לקשיי תקשורת אפשריים תינוקות בני 0-3 חודשים...
במאמר זה
- האם הילד/ה שלי זקוק/ה לקלינאות תקשורת?
- התפתחות שפה ודיבור עם Speech Blubs
- אבני דרך שפתיות תקינות וסימנים קליניים לקשיי תקשורת אפשריים
- תינוקות בני 0-3 חודשים
- תינוקות בני 3-6 חודשים
- תינוקות בני 6-9 חודשים
- תינוקות בני 9-12 חודשים
- פעוטות בני 12-18 חודשים
- פעוטות בני 18-24 חודשים
- פעוטות בני 24-36 חודשים
- מדוע אבחון מוקדם כל כך חשוב?
האם הילד/ה שלי זקוק/ה לקלינאות תקשורת?
ראשית, בואו נכיר את קלינאיות התקשורת (SLP). אלו הן נשות המקצוע הפרא-רפואיות שיעריכו, יאבחנו ויטפלו בילדיכם.
לקלינאית תקשורת יש תואר שני או דוקטורט בתחום הפרעות בתקשורת, והיא מחזיקה ברישיון משרד הבריאות לעסוק במקצוע. סביר להניח שילדיכם יפגשו קלינאית תקשורת במסגרת המכון להתפתחות הילד (מגיל לידה עד 3) או במסגרת החינוכית.
כדי לדעת מתי כדאי להתחיל קלינאות תקשורת עבור פעוטות, קלינאיות תקשורת מחפשות אבני דרך מסוימות המעידות על קיומו של קושי בתקשורת. על אבני דרך אלו מומלץ לשוחח גם בבדיקות המעקב השגרתיות אצל רופא/ת הילדים או בטיפת חלב (לרוב בכל 3-6 חודשים).
לכן, חשוב מאוד להעלות כל דבר שאתם שמים לב אליו או שמטריד אתכם בעת הביקור אצל הרופא/ה. אם הם מודעים לנושא, הם יוכלו להפנות אתכם לקלינאית תקשורת בהקדם האפשרי. הדבר יעזור לילדיכם להתפתח ולרכוש מיומנויות מהר יותר מאשר במקרה של התערבות מאוחרת.
עיינו בטבלה שלמטה כדי להשוות בין אבני דרך שפתיות תקינות לבין סימנים המעידים על קשיים אפשריים בשפה ובדיבור. כשיש ספק – תמיד כדאי להתייעץ עם רופא/ת הילדים!
התפתחות שפה ודיבור עם Speech Blubs
Speech Blubs היא אפליקציה נהדרת לקלינאות תקשורת עם יותר מ-1,500 פעילויות, מסנני פנים, הפעלות קוליות וסרטוני בונוס חינוכיים.
הורים ברחבי העולם כבר משלבים אותה יחד עם קלינאות תקשורת, והתוצאות יוצאות מן הכלל!
אבני דרך שפתיות תקינות וסימנים קליניים לקשיי תקשורת אפשריים
תינוקות בני 0-3 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- מסתכלים על המטפלים/אחרים
- משתתקים בתגובה לצליל (במיוחד לדיבור)
- בוכים באופן שונה בעייפות, ברעב או בכאב
- מחייכים או משמיעים המיה בתגובה לחיוך או לקול של אדם אחר
- חוסר תגובתיות
- חוסר מודעות לצלילים
- חוסר מודעות לסביבה
- הבכי אינו שונה במצבי עייפות, רעב או כאב
- קשיים במציצה או בבליעה
תינוקות בני 3-6 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- ממקדים מבט בפנים
- מגיבים לשמם על ידי חיפוש מקור הקול
- מאתרים באופן עקבי את מקור הצליל/הדובר
- משמיעים קולות המיה, גרגור, צחקוק וצחוק
- חוסר יכולת להתמקד, גירוי-יתר בקלות
- חוסר מודעות לצלילים, היעדר פנייה לעבר מקור הקול/הדובר
- חוסר מודעות לאנשים ולחפצים בסביבה
תינוקות בני 6-9 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- מחקים השמעת קולות של אדם אחר
- נהנים ממשחקים חברתיים הדדיים עם מבוגר (קוקו, מחיאת כפיים)
- משמיעים קולות שונים במצבים שונים
- מזהים אנשים מוכרים; מחקים צלילים ופעולות מוכרות
- מלמול הברתי חוזר (בה-בה, מה-מה), משחקי קול עם דפוסים מכוונים, צלילים רבים הנשמעים כמו מילים
- בוכים כשההורה יוצא מהחדר (בגיל 9 חודשים)
- מגיבים בעקביות לדיבור שקט ולצלילים בסביבה
- מושיטים יד כדי לבקש חפץ
- לא נראה שהם מבינים או נהנים מהגמול החברתי שבאינטראקציה
- חוסר קשר עם מבוגר (כגון היעדר קשר עין, מבט הדדי, תורות בהשמעת קולות, משחקים חברתיים הדדיים)
- היעדר מלמול, או מלמול עם מעט מאוד עיצורים או ללא עיצורים כלל
תינוקות בני 9-12 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- מושכים תשומת לב (השמעת קולות, שיעול)
- מנידים ראש ל"לא", דוחפים חפצים לא רצויים
- מנופפים לשלום ("ביי-ביי"), מביעים בקשות בבירור; מכוונים התנהגות של אחרים (מראים חפצים), נותנים חפצים למבוגרים, טופחים, מושכים מבוגרים, מצביעים על חפצים רצויים
- מתאמים פעולות בין חפצים למבוגר (מביטים הלוך ושוב בין המבוגר לחפץ הרצוי)
- מחקים צלילים/פעולות חדשות
- מראים דפוסים עקביים של מלמול חוזר, מפיקים קולות הנשמעים כמו מילים ראשונות (אבא, אמא)
- נסערים בקלות מצלילים שאינם מפריעים לאחרים
- אינם מביעים בבירור בקשה לחפץ תוך כדי התמקדות בו
- אינם מתאמים פעולה בין חפצים למבוגרים; היעדר דפוסים עקביים של מלמול חוזר
- היעדר תגובות המעידות על הבנת מילים או מחוות תקשורתיות
- הסתמכות בלעדית על ההקשר כדי להבין שפה
פעוטות בני 12-18 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- מתחילים להפיק מילים בודדות
- מבקשים חפצים: מצביעים, משמיעים קולות, עשויים להשתמש בקירובי מילים
- מושכים תשומת לב: בקול, במגע, לעיתים בעזרת מילים (אמא)
- מבינים שמבוגר יכול לעשות דברים עבורם (למשל, למתוח צעצוע קפיצי)
- משתמשים במילות נימוס ושגרה (ביי, היי, תודה, בבקשה); מביעים מחאה: אומרים "לא", מנידים ראש, מתרחקים, דוחפים חפצים
- מביעים הערה: מצביעים על חפצים, משמיעים קולות או משתמשים בקירובי מילים
- מגיבים לאינטראקציה: קשר עין, מענה קולי, חזרה על מילים
- היעדר מחוות תקשורתיות (ג'סטות)
- אינם מנסים לחקות או להפיק באופן ספונטני מילים בודדות כדי להביע משמעות
- אינם מתמידים בניסיון התקשורת (מוסרים חפץ למבוגר לעזרה, אך מוותרים מיד אם המבוגר אינו מגיב מיד)
- אוצר מילים מצומצם בהבנה (מבינים פחות מ-50 מילים או ביטויים ללא רמזי מחווה או הקשר)
- אוצר מילים מצומצם בהבעה (אומרים פחות מ-10 מילים)
- היעדר התפתחות באוצר המילים המופק לאורך תקופה של 6 חודשים (בין גיל 12 ל-18 חודשים)
פעוטות בני 18-24 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- משתמשים בעיקר במילים לתקשורת
- מתחילים להשתמש בצירופי שתי מילים; הצירופים הראשונים הם לרוב תבניות שנלמדו בעל פה ומשמשות ב-1-2 הקשרים
- עד גיל 24 חודשים, משתמשים בצירופים בעלי משמעות של יחס ("עוד עוגייה", "נעל של אבא"), בשימוש גמיש יותר
- עד גיל 24 חודשים, יש להם לפחות 50 מילים, שיכולות להיות קירובי מילים לצורת המבוגר
- הסתמכות על מחוות ללא הפקת מילים
- אוצר מילים מצומצם בהבעה (אומרים פחות מ-50 מילים)
- אינם משתמשים כלל בצירופי שתי מילים
- מגוון עיצורים מוגבל; דיבור בלתי מובן ברובו
- שיום כפייתי של חפצים במקום לשתף או לבקש
- נסיגה בהתפתחות השפה: מפסיקים לדבר, או מתחילים לחזור כהד על ביטויים שהם שומעים, לעיתים קרובות ללא הקשר מתאים
פעוטות בני 24-36 חודשים
אבני דרך שפתיות תקינות
סימנים קליניים / סיבות לדאגה
- מנהלים שיחות קצרות ומביעים רגשות
- מתחילים להשתמש בשפה בדרכים יצירתיות
- מתחילים לספק פרטים תיאוריים כדי להקל על הבנת המאזין
- משתמשים באמצעים למשיכת תשומת לב ("היי", "תראה")
- מסוגלים לקשר בין רעיונות ומרכיבי סיפור שאינם קשורים ישירות
- מתחילים להשתמש בה' הידיעה, הטיות פעלים, צורות רבים (חתולים), חיבורי שמות תואר (הכדור אדום) וזמני עבר
- מילים מוגבלות להברות בודדות ללא עיצורים סופיים
- מעט מאוד מבעים רב-מיליים או היעדר מבעים כאלה לחלוטין
- אינם דורשים תגובה מהמאזינים
- אינם שואלים שאלות
- מובנות דיבור נמוכה מאוד
- התקפי זעם תכופים כשהם אינם מובנים
- חזרה על מילים כהד ("אקולליה") ללא כוונה תקשורתית
אנא זכרו: לא כל הילדים מתפתחים באותו הקצב. לדוגמה, בנים מפתחים לרוב מיומנויות מוטוריות מהר יותר מבנות, אך בנות (בדרך כלל) מפתחות מיומנויות שפה ודיבור מהר יותר מבנים.
יחד עם זאת, אם הילד או הילדה שלכם אינם מובנים לפחות ב-50-75% מהזמן בגיל 3.5, בהחלט מומלץ לפנות לקלינאית תקשורת. מחקרים הראו שככל שילדים מקבלים את הטיפול הנדרש מוקדם יותר, כך גדלים סיכוייהם להדביק את הפער מבני גילם בהצלחה.
מדוע אבחון מוקדם כל כך חשוב?
אבחון מוקדם חשוב משום שילדים צריכים להיות מסוגלים לתקשר עם אנשים שאינם מוכרים להם היטב, או כאלה שלא מבלים איתם כל יום. הם ייתקלו בקשיים אם לא יוכלו לומר למשל מתי הם צריכים לשירותים או שהם אינם מרגישים טוב. מצב זה עלול להוביל ל:
- תסכול גובר אצל הילד או הילדה,
- בעיות התנהגות שנובעות מכך שאינם מקבלים את מה שהם צריכים,
- פערים לימודיים משום שאינם יכולים לבטא מתי הם אינם מבינים את החומר,
- בידוד חברתי, מכיוון שילדים אחרים עלולים לא להבין את הילד שחווה עיכוב וייטו להימנע מהזדמנויות לתקשורת.
לסיכום, אנו מזמינים אתכם להיעזר בטבלה שצירפנו כאן במאמר.
אם ילדיכם מתעכבים ביותר מקבוצת גיל אחת, פנו בהקדם לקלינאית תקשורת לקבלת הערכה מקצועית ומסודרת.
וכמו תמיד, אל תהססו לשאול אותנו כל שאלה! לתרגול שפה ודיבור בכיף, הורידו את Speech Blubs!
מאת Stacie Bennett