3 סוגים של תהליכים והפרעות פונולוגיות

במאמר זה

• הגדרה והסבר של תהליכים פונולוגיים
• סוגים שונים של תהליכים פונולוגיים
• • סוג 1: תמורות (החלפות)
  • סוג 2: הידמות
  • סוג 3: מבנה הברה

האם גם אחרי קבלת טיפול במסגרת קלינאות תקשורת עדיין קשה מאוד להבין את ילדכם? האם הדיבור שלהם נשמע ממולמל או מקוטע? אם כן, ייתכן שילדכם מתמודד עם הפרעת דיבור אחרת הקשורה לתהליכים פונולוגיים.

מאמר זה דן בהגדרה של תהליכים פונולוגיים ומספק סקירה בסיסית של סוגי השיבושים השונים שיכולים להתרחש. כמו תמיד, אנו מעודדים כל מי שקורא את זה וחושד שילדו או ילד שהוא מכיר מתמודד עם הפרעת דיבור כזו, לבדוק את Speech Blubs 2 כתוספת לתרגול הדיבור שלכם ולפנות אל קלינאית תקשורת באזורכם לצורך אבחון.

הגדרה והסבר של תהליכים פונולוגיים

באופן טיפוסי, קיימים דפוסי דיבור שילדים נעזרים בהם כשהם לומדים להגות צלילי דיבור. ילדים צעירים יוצרים דפוסים אלה משום שעדיין אין להם את המיומנויות להפיק את המילים בצורה מדויקת וברורה.

לדוגמה, אולי תשמעו ילדים אומרים "אוֹן" במקום "בלון", או משמיטים צלילים מהמילה, כמו "ננה" במקום "בננה". ישנם דפוסים שונים רבים שיכולים להופיע בדיבור של ילדים, וזה לגמרי "נורמלי" בזמן שהשפה שלהם מתפתחת.

הפרעה פונולוגית מתרחשת כאשר הדפוסים שבהם הילד משתמש ממשיכים מעבר לגיל שבו ילדים עם התפתחות טיפוסית מפסיקים להשתמש בהם, או כאשר השיבושים שונים בהרבה מהמצופה. לדוגמה, ילד עם הפרעה פונולוגית עשוי להשתמש בתהליך של הכפלת הברות (reduplication), כמו לומר "מים-מים" או "אמ-אמ" בגיל 4. בתור קלינאיות תקשורת, היינו אומרות שהדיבור שלו מראה על עיכוב, מכיוון שתהליך זה מסתיים בדרך כלל אצל ילדים עד גיל 3.

אנו מגדירות זאת כהפרעה כאשר ילד מציג שימוש מופרז בדפוסים פונולוגיים לא טיפוסיים. הסיבה לכך היא שכאשר הם משתמשים במספר תהליכים במקביל, הדיבור שלהם הופך לבלתי מובן. כתוצאה מכך, אם יש לכם ילד צעיר שאינו מדבר בצורה ברורה ואף אחד לא מצליח להבין אותו, חשוב לוודא שהוא יעבור אבחון להפרעה פונולוגית ותיבנה עבורו תוכנית טיפול ברורה שתיתן מענה לשיבושי הדיבור שלו.

אסקור בפניכם את התהליכים הנפוצים ביותר, ואת מה שקלינאיות תקשורת פוגשות בתדירות הגבוהה ביותר. חשוב לדעת שישנם עוד תהליכים רבים, אך למטרת מאמר זה, אין צורך להכיר את כולם!

סוגים שונים של תהליכים פונולוגיים

סוג 1: תמורות (החלפות)

תמורות – אלו שיבושי דיבור שבהם ילדים מחליפים את הצלילים הנכונים בצלילים אחרים, מה שהופך את המילה לבלתי מובנת.

נסיגה לאחור (Backing) מתרחשת כאשר ילדים מחליפים צלילים שנוצרים בקדמת הפה בצלילים המופקים בחלק האחורי של חלל הפה. לדוגמה, ילדים עשויים להחליף את המילה "דוב" ב-"גוב". דפוס זה מאפיין לרוב עיכוב פונולוגי משמעותי יותר.

קידום (Fronting) הוא ההפך הגמור מנסיגה לאחור. זה קורה כאשר צלילים שאמורים להיווצר בחלק האחורי של הפה מופקים מקדימה. לדוגמה, הילד עשוי לומר "תדור" במקום "כדור". תהליך זה חולף בדרך כלל בהתפתחות טיפוסית סביב גיל 3.5.

החלקה (Gliding) מתרחשת כאשר ילדים מחליפים את הצליל /ר/ או /ל/ בצליל /י/ (או צליל מקורב אחר). לדוגמה, הילד עשוי לומר "יכבת" במקום "רכבת". תהליך זה עשוי להופיע בהתפתחות טיפוסית עד גיל 6–6.5.

עצירה (Stopping) מתרחשת כאשר ילד מחליף צליל חוכך או ממושך כמו /ס/, /ש/, /פ/ או /ז/ בצלילים קצרים ומתפוצצים, כמו /ט/, /ד/ או /פ/ דגושה. לדוגמה, ילד עשוי לומר "תופ" במקום "סוף" או "דבוב" במקום "זבוב". ילדים צפויים להפסיק לבצע החלפות מסוג זה עד גיל 5.

התנועת (Vowelization) מתרחשת בדיוק כפי שזה נשמע: כאשר ילד מחליף עיצור (כמו /ל/ או /ר/) בצליל תנועה. לדוגמה, הילד עשוי להחליף סיומת של מילה בתנועה פתוחה בלבד.

הפיכה למחוכך (Affrication) מתרחשת כאשר ילד מחליף צליל פשוט בצליל מחוכך כמו /צ/ או /ג'/. תהליך זה נעלם בדרך כלל עד גיל 3.

ביטול חיכוך (Deaffrication) מתרחש כאשר ילד מחליף צליל מחוכך (כמו /צ/ או /צ'/) בצליל חוכך פשוט או קדמי יותר, למשל לומר "סלחת" במקום "צלחת". התהליך נפסק אצל ילדים בדרך כלל עד גיל 4.

השפתה (Labialization) מתרחשת כאשר ילד הוגה צליל שאינו שפתי בעזרת השפתיים. לדוגמה, החלפת צליל לשוני בצליל כמו /ב/ או /פ/.

סוג 2: הידמות

הידמות היא שיבוש דיבור שבו ילדים לוקחים צליל ומחליפים אותו בצליל אחר שכבר קיים במילה או דומה לו באופן ההפקה, במקום הפונמה המקורית.

הכפלה (Reduplication) מתרחשת כאשר ילדים חוזרים על אותה הברה שוב ושוב בתוך מילה. לדוגמה, הילד עשוי לומר "בק-בק" במקום "בקבוק". תופעה זו חולפת לרוב עד גיל 3.

הידמות צלילים (Assimilation) מתרחשת כאשר הילד מושפע מצליל אחר במילה ומשנה צליל סמוך בהתאם. לדוגמה, לומר "כובכ" במקום "כובע". תהליך זה חולף מעצמו בדרך כלל עד גיל 3.

הקלאה / קוליות (Pre-vocalic Voicing) מתרחשת כאשר ילד מחליף עיצור בלתי קולי בעיצור קולי לפני תנועה בתחילת מילה, למשל לומר "בארון" במקום "פארון" (פרפר). דפוס זה נעלם בדרך כלל עד גיל 6.

סוג 3: מבנה הברה

שינויים במבנה ההברה מתרחשים כאשר ילד משמיט, מוסיף או משנה חלק מהמילה באופן שפוגע במבנה שלה.

פישוט צרורות (Cluster reduction) מתרחש כאשר ילד נתקל בשני עיצורים רצופים (צרור) ומשמיט אחד מהם. לדוגמה, המילה "פרח" עשויה להישמע כמו "פח".

השמטת עיצור סופי (Final consonant deletion) מתרחשת כאשר הצליל האחרון של המילה מושמט. לדוגמה, המילה "פיל" עשויה להישמע כמו "פי". תהליך זה אמור להיפסק עד גיל 3.

השמטת עיצור תחילי (Initial consonant deletion) מתרחשת כאשר הצליל הראשון של המילה מושמט. הילד עשוי לומר "אוטו" במקום "חוט". במקרים חמורים יותר של הפרעות פונולוגיות, ילדים נוטים להשמיט את העיצור הראשון.

שוב, ישנם סוגים רבים נוספים של שיבושי דיבור, אך כקלינאית תקשורת ב-10 השנים האחרונות, אלו השיבושים הנפוצים ביותר שפגשתי. אם יש לכם חשד שלילדכם יש הפרעה פונולוגית או קושי בהגייה, אנא קבעו תור לבדיקת סינון או אבחון אצל קלינאית תקשורת ונסו את Speech Blubs 2 כדי ליהנות משיעורי בית חווייתיים במסגרת קלינאות תקשורת!