איך להתמודד עם קללות ושפה לא נאותה אצל ילדים

לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שבה שמענו את הבת שלנו מקללת. היינו בדרך הביתה מגן החיות בברונקס עם גיסתי וחמותי. הבת שלנו, נורה, הייתה בת קצת יותר משנתיים והייתה שקטה למדי ברוב הנסיעה. יצאנו מגן החיות בדיוק לעומסי התנועה של שעות השיא, ובעלי נאלץ לבלום בפתאומיות. שמענו קול קטנטן מהמושב האחורי אומר, "או שיט". הבטנו זה בזה ואני זוכרת שאמרתי: "היא הרגע אמרה את זה?". החלקנו את זה כדי לא לתת תגובה מוגזמת, אבל מעט מאוחר יותר בעלי נאלץ לבלום שוב בחוזקה, והיא אמרה בדיוק את אותו הדבר. מיד נזפנו בה על השימוש במילה והסברנו לה למה אסור להגיד אותה.

בעלי ואני מאוד מודעים למה שאנחנו אומרים מול הילדים שלנו, במיוחד מאז הגיל שבו הם התחילו לחזור על מילים. המשכנו לנסות להבין איפה ומתי היא שמעה את המילה "שיט". אחד הסרטים האהובים עליה הוא "מכסחי השדים". אין לנו מושג למה, אבל היא פשוט משוגעת עליו. בסוף הסרט, אחד ממכסחי השדים אומר "או שיט". אז הבנו ששם היא למדה את המילה.

אני אגיד לכם, לקח לה כנראה עוד כמה פעמים של שימוש במילה הזו לפני שהיא סוף סוף הבינה שהיא לא אמורה לומר אותה. נשארנו עקביים בתגובות שלנו ועשינו כמה מהדברים שאפרט בהמשך. היום היא בת 3 ואומרת לאנשים: "זו מילה לא יפה, אל תגיד את זה".

למה זה קורה?

אני יודעת שזה יכול להיות הלם לא קטן כששומעים את הפעוט שלכם מקלל בפעם הראשונה. לפעמים הם עושים זאת פשוט כי הם חוקרים את השפה. הם לא באמת מבינים את המשמעות של המילה, ולכן הם מחפשים את התגובה וההסבר שלכם כדי שיוכלו ללמוד.

סיבה נוספת לכך שילדים מקללים היא בגלל התגובה שלכם. אנחנו יודעים שילדים ממשיכים לעשות פעולות מסוימות כשהם מקבלים עליהן תגובה חזקה. הם מציירים לנו ציור, אנחנו מגיבים בהתלהבות, והם עושים זאת שוב. אנחנו אומרים להם לא לעשות משהו, והם בודקים את הגבולות כדי לראות עד לאן הם יכולים להגיע. אותו הדבר נכון גם לגבי קללות. האופן שבו תגיבו הוא שיקבע כיצד הילד שלכם יגיב בהמשך.

מה לעשות כשזה קורה?

אחד הטיפים החשובים ביותר שאני יכולה לתת לכם הוא להישאר רגועים. ילדים צעירים מקללים לעיתים קרובות פשוט כי הם חוקרים את השפה. ייתכן שהם בוחנים מילה חדשה, אולי כדי להבין את משמעותה. לפעמים קללות נפלטות בטעות כשילדים לומדים לומר מילים. ייתכן גם שהם מנסים להביע רגש כלשהו כמו תסכול, או שהם פשוט אומרים את המילה כי הצליל שלה מצחיק או גורר תגובה. ילדים עשויים גם לחקות אחרים כשהם מקללים.

אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודד עם קללות היא להתעלם מהן לחלוטין. לרוב, קללות נועדו למשוך תשומת לב, כך שאם נמנע מתגובה מוגזמת, הילדים יבינו שהם אינם מקבלים שום משוב ויפסיקו לקלל.

באופן כללי, פעוטות וילדי גן אינם זקוקים להסברים מפורטים על קללות. הם צעירים מכדי להבין את המשמעויות העמוקות שמאחורי רוב מילות הגנאי הנפוצות. מספיק לומר: 'זו לא מילה יפה'. ילדים מעל גיל ארבע יכולים להפיק תועלת מהסבר פשוט.

אם אתם חושבים שלילד שלכם יש הבנה כלשהי לגבי משמעות המילה, אפשר לשאול אותו למה לדעתו הכוונה. לאחר מכן, השתמשו במונחים כלליים כדי להסביר מדוע המילה אינה מתאימה. לדוגמה, תוכלו לומר: 'זו מילה שמשמעותה קקי, וזה לא נעים להשתמש בה'.

אם הילד ממשיך לקלל, אולי כדאי לחשוב על פתרונות לטווח הארוך. שוחחו עם כל המבוגרים בבית והסכימו על מילים וביטויים שמקובל להשתמש בהם. לדוגמה, בחלק מהמשפחות ביטויים מסוימים נחשבים תקינים, בעוד שמילים אחרות אינן מקובלות כלל. אנחנו, למשל, לא מעודדים את הבת שלנו להשתמש במילים מסוימות, אך יש משפחות שעבורן זה בסדר גמור.

קבעו חוקים! אם יש במשפחה שלכם חוקים ברורים לגבי קללות, יהיה קל יותר להעיר כשהילד משתמש בשפה לא מקובלת. לדוגמה, תוכלו לומר: 'בבקשה תשתמש במילה יפה יותר' או 'אצלנו לא מדברים ככה'. זה הרבה פחות מבלבל עבור ילדים כאשר הכללים לגבי קללות חלים על המבוגרים בדיוק כמו על הילדים. אם אתם רוצים שהילדים יימנעו מקללות, גם אתם ושאר המבוגרים בבית צריכים להימנע מהן.

הנה עוד כמה רעיונות לעידוד שיח מכבד והפחתת קללות במשפחה:

• חשבו על מילים חלופיות שבהן תוכלו להשתמש אם קשה לכם להפסיק לקלל, ועל דרכים אחרות להתמודד עם מצבים מתסכלים. לדוגמה, במקום לקלל, תוכלו לומר משהו כמו: 'אני מרגיש/ה ממש מתוסכל/ת או כועס/ת'. בדרך זו אתם מדגימים לילדים דרכים טובות יותר להביע רגשות.
• שבחו את הילדים שלכם כשאתם מבחינים שהם מתמודדים כראוי עם כעס או תסכול. לדוגמה, אם הילדה מספרת שחבר למשחק השתמש בקללות כדי להקניט אותה, שבחו אותה על כך שהתרחקה מהמצב ולא השתמשה במילים הללו בעצמה.
• שימו לב למה שהילדים צופים בו, מאזינים לו ומשחקים בו. המשמעות היא לפקח ולבדוק את דירוג הגיל בתכני טלוויזיה, סרטים, מולטימדיה ומוזיקה. מומלץ גם למקם את הטלוויזיה, המחשבים והמכשירים האחרים באזור פתוח ומרכזי בבית שבו תוכלו לראות אותם בקלות.