איך להיות סנגורים עבור ילדיכם עם צרכים מיוחדים

במאמר זה

• מחפשים פעילות שפתית משלימה לקטנטנים? נסו את Speech Blubs
• איך להפוך לסנגורים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים
• 1. עליכם לדעת על מה אתם נלחמים
• 2. אל תהיו קשים מדי עם עצמכם (או עם אף אחד אחר)
• 3. חשוב לשמור על ערוצי תקשורת ואמון פתוחים
• 4. אי אפשר לעצור. אל תפסיקו ללמוד על צרכים מיוחדים.

יש גבול דק בין להיות הורה לבין להיות סנגור. לפחות זה מה שלמדתי במסע ההורות שלי. כשפגשתי את בן זוגי ואת בנו לפני שלוש שנים, הרקע שלי בהוראה הפך את המצב למעט שונה מיד. לא רק שנכנסתי לתפקיד חדש של אמא "בונוס" לקטנטן הזה, אלא גם עמדתי להיות התומכת הכי גדולה שלו, המעריצה הכי גדולה, וגם הסנגורית הכי נלהבת שלו.

ואני בטוחה שכל הורה יסכים—עבור הילדים שלכם, אתם יוצאים לקרב.

אבל מה עושים כשיש לכם ילדים עם צרכים מיוחדים? איך הופכים לסנגורים עבור הילדים ונלחמים למענם כשמרגישים שנלחמים לבד? כשהמאבק על הזכויות שלהם מרגיש כמו מאבק באנשים ובמוסדות שלכאורה אמורים להיות לצידכם? 

אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לתמוך בילדים שלכם. אבל הנה מה שלמדתי מתוך הסינגור למען הבן שלי. בתקווה, זה יעזור להדריך אתכם במסע שלכם לסינגור עבור צרכים מיוחדים.

מחפשים פעילות שפתית משלימה לקטנטנים? נסו את Speech Blubs

‏Speech Blubs היא אפליקציה לטיפולי שפה וקלינאות תקשורת שפותחה במקור עבור ילדים עם אוטיזם, תסמונת דאון ואפרקסיה של הדיבור! התחילו את תקופת הניסיון בחינם עוד היום וגלו יותר מ-1,500 פעילויות מהנות ומעשירות!

איך להפוך לסנגורים עבור צרכים מיוחדים

1. עליכם לדעת על מה אתם נלחמים

סביר להניח שאם לילדכם יש צרכים מיוחדים, אתם כבר יודעים עם מה הוא מתמודד. עבור הבן שלי, דיסלקסיה היא אתגר הלמידה הגדול ביותר שלו, ולכן אני יודעת שכאשר לא נותנים לו מספיק זמן לסיים משימות, כשלא מאפשרים לו להקשיב לטקסט מוקרא, וכשמצפים ממנו להשלים מטלות ללא תמיכה שרחוקות מעל רמתו – אני חייבת להתערב.

הצעד הראשון בלהיות סנגורים טובים (והורים טובים!) הוא להבין מה הילד או הילדה צריכים. זה יכול להתחיל באבחון, או פשוט בהבנה של מה שדרוש לילדכם – מהצד שלכם ומהצד של הכיתה – כדי לראות אם יש דרכים להתמודד עם אתגרי הלמידה. 

אם לילדכם יש תוכנית חינוכית יחידנית (תח"י/תל"א), חובה לפעול על פי סעיפיה. אם אין לילדכם תוכנית כזו, ייתכן שהצעד הראשון הוא להיפגש עם צוות ההוראה כדי לדון בחששות שלכם ובצורך הפוטנציאלי בבניית תוכנית שכזו. 

כך או כך, מתחילים בקשיים. זה יעזור לכם לדעת על מה אתם נלחמים, וחשוב מכך—מהו הלמה שעומד מאחורי המאבק שלכם.

2. אל תהיו קשים מדי עם עצמכם (או עם אף אחד אחר)

כהורים, אנחנו לפעמים האויבים הכי גדולים של עצמנו. בין אם הצרכים של ילדכם חמקו מתחת לרדאר ובין אם פשוט לא ידעתם אילו צעדים לנקוט—בבקשה אל תייסרו את עצמכם! 

הורות היא מסע שמשתנה וצומח כל הזמן. רק בגלל שלא עשיתם או אמרתם את הדברים ה"נכונים", אין זה אומר שנכשלתם מול ילדכם. 

באותו עניין, חשוב גם לזכור שרוב האנשים עושים כמיטב יכולתם, כולל (ובמיוחד!) צוות ההוראה ואנשי המקצוע של ילדכם. למרות שלפעמים נדמה שחלק מהאנשים שאמורים לדאוג לטובת הילד אולי אכזבו אותו, זכרו שיש להם עומס רב. 

אולי משהו שהתפספס או לא הלך כמתוכנן לא נעשה בכוונה. במקום להיכנס למשחק האשמות מול עצמכם ומול אחרים, הבינו שמה שצריך לעשות הוא לפתור את הבעיה. ופשוט להתחיל.  

3. חשוב לשמור על ערוצי תקשורת ואמון פתוחים

תקשורת היא המפתח, במיוחד בכל הנוגע לסינגור. אם אתם מנסים לסנגר על הצרכים והיכולות של ילדכם בכיתה, ודאו שאתם זמינים ושמים בעדיפות עליונה את השיח עם המורות והמורים. 

בנוסף, מומלץ לנהל שיח פתוח ולשאול שאלות על הלמידה של ילדכם (גם אם זה מרגיש קצת מוגזם). ככל שתשאלו יותר שאלות, כך תבינו טוב יותר ותהיו מוכנים ומלומדים יותר לקראת הצעדים הבאים. 

נ.ב: אין דבר כזה "יותר מדי" שאלות. 

4. אי אפשר לעצור. אל תפסיקו ללמוד על צרכים מיוחדים.

להיות סנגורים לצרכים וליכולות של ילדיכם זה לא מאבק חד-פעמי.

עבור רבים מאיתנו, זהו תהליך מתמשך. כן, מפעם לפעם זה יהיה מתסכל. וכן, מפעם לפעם זה ירגיש מתיש. אבל להעמיד את הילדים בראש סדר העדיפויות ולהשאיר אותם במרכז העשייה – יהפוך את הכל לשווה את זה.

אל תעצרו.