אילמות סלקטיבית לעומת ביישנות
אתם שמים לב להתנהגות הזו גם ליד זרים וליד בני משפחה מסוימים. כשאתם מדברים עם חברים, הם אומרים לכם לא לדאוג ושזה כנראה שלב שהקטנטן שלכם יתגבר עליו, אבל...
אתם שמים לב להתנהגות הזו גם ליד זרים וליד בני משפחה מסוימים. כשאתם מדברים עם חברים, הם אומרים לכם לא לדאוג ושזה כנראה שלב שהקטנטן שלכם יתגבר עליו, אבל האינסטינקט ההורי שלכם אומר לכם משהו אחר. האם ייתכן שמדובר במשהו מעבר לכך? במאמר זה נסביר כיצד להבחין בין אילמות סלקטיבית לבין ביישנות.
במאמר זה
- הגדרה של אילמות סלקטיבית ושל ביישנות אצל ילדים
- מהם ההבדלים העיקריים?
- מקורות מידע נוספים
הגדרה של אילמות סלקטיבית ושל ביישנות אצל ילדים
אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה שבה הילד אינו מסוגל לתקשר במצבים מסוימים (בכיתה או ליד זרים), אך מדבר בבית ללא כל קושי. היא מתחילה בדרך כלל בגיל הרך, בין גיל 2 ל-4. החוקרים עדיין בודקים מה עשוי לגרום לאילמות סלקטיבית, אם כי רבים סבורים שגורמים סביבתיים וגנטיים עשויים למלא תפקיד.
לעומת זאת, לפי healthline.com, ביישנות אצל ילדים היא תחושת פחד או אי-נוחות שנגרמת מאנשים אחרים, במיוחד במצבים חדשים או בקרב זרים. אף שרבים מאמינים שחלק מהילדים פשוט נולדים כך, מחקרים מראים שחוויות חברתיות, לצד הורים בעלי נטייה לגוננות יתר, עשויים להשפיע על ילדים ולגרום להם להיות ביישנים.
לעתים קרובות קשה להבחין בין אילמות סלקטיבית לבין ביישנות, משום שילד עם אילמות סלקטיבית מפגין התנהגויות דומות לאלה של ילד ביישן. בין סימני האילמות הסלקטיבית:
- בכי
- קפיאה במקום
- הסתגרות חברתית
- הימנעות מקשר עין או היעדר קשר עין
- יכולת לדבר בקלות בבית אך לא עם אחרים (בבית הספר או עם זרים). ילדים אלה עשויים גם להשתמש בדרכי תקשורת לא מילוליות או ללחוש כדי לדבר עם אחרים.
- מזג חששני ונצמדות להורים או למטפלים

מהם ההבדלים העיקריים?
ילדים ביישנים מתרגלים בסופו של דבר למצבים חדשים, ואילו ילדים עם אילמות סלקטיבית אינם מתרגלים. לדוגמה, ילד ביישן עשוי להזדקק לשבוע כדי להסתגל ולהתחיל לדבר בבית הספר, ואילו ילד עם אילמות סלקטיבית נוטה להישאר לא מילולי גם אחרי חודשים רבים בבית הספר. בנוסף, לילדים עם אילמות סלקטיבית חסרה לעתים קרובות הבעת פנים, או שהם נראים "קפואים כמו צבי מול פנסי רכב" במצבים מסוימים. יתרה מזאת, ההפרעה פוגעת בתחומי חיים רבים, הן בלימודים והן בחיי החברה, ואם אינה מטופלת, היא עלולה להימשך גם לבגרות.
מקורות מידע נוספים
אף שילד ביישן וילד עם אילמות סלקטיבית עשויים להפגין תכונות דומות, אין מדובר באותו הדבר. ביישנות נחשבת לרוב לתכונת אישיות, ואילו אילמות סלקטיבית היא הפרעה שפוגעת ביכולתו של הילד לתקשר במצבים מסוימים. אם אתם עדיין חוששים שלילדכם עשויה להיות אילמות סלקטיבית, הצעד הראשון הוא לשוחח עם רופא הילדים ועם אנשי מקצוע נוספים בתחום הבריאות. לאחר האבחון, ייתכן שייעשה שימוש בכמה סוגי טיפול כדי לעזור לילד. אם תרצו ללמוד עוד על אילמות סלקטיבית, הנה כמה מקורות שתוכלו להיעזר בהם:
- Helping Your Child with Selective Mutism מאת אנג'לה א. מקהולם, צ'רלס א. קנינגהם ומלאני ק. ונייר
- Understanding Katie מאת אדריאן וולאג' ואליסה שיפון-בלום
- התגברות על אילמות סלקטיבית: מדריך שטח להורים מאת איימי קוטרבה ושרי ג'. ספר
- מדריך המשאבים לאילמות סלקטיבית מאת מגי ג'ונסון ואליסון וינטגינס
מאת Anne-Elisabeth Germain