אילמות סלקטיבית: מבוא להורים
במאמר זה תלמדו מהי אילמות סלקטיבית, תקראו על הדרכים לזהות אותה ועל אפשרויות הטיפול בה, ותכירו כמה מהמיתוסים הנפוצים סביב ההפרעה.
במאמר זה תלמדו מהי אילמות סלקטיבית, תקראו על הדרכים לזהות אותה ועל אפשרויות הטיפול בה, ותכירו כמה מהמיתוסים הנפוצים סביב ההפרעה.
במאמר זה
- מהי אילמות סלקטיבית?
- מיתוסים נפוצים
- חוששים שלילדכם יש אילמות סלקטיבית?
- טיפולים וטכניקות נפוצים שבהם משתמשים אנשי מקצוע
- כמה ספרים על אילמות סלקטיבית
מהי אילמות סלקטיבית?
אילמות סלקטיבית היא הפרעת חרדה שבה הילד אינו מסוגל לדבר במסגרות מסוימות (בכיתה או ליד אנשים זרים), אך מתקשר בבית ללא קושי. היא מתחילה בדרך כלל בגיל הרך, בין גיל 2 ל-4. למרות שזה נדיר, ילד עשוי לפתח אילמות סלקטיבית גם כלפי בני משפחה מסוימים שהוא אינו פוגש לעיתים קרובות. באשר לגורמים להפרעה, יש חוקרים הסבורים שגורמים סביבתיים וגנטיים עשויים למלא תפקיד.
כמה סימנים שאפשר להבחין בהם אצל ילד עם אילמות סלקטיבית:
- יכולת לדבר בקלות בבית, אך לא עם אחרים (ילדים בגן או בבית הספר, או אנשים זרים);
- הימנעות מקשר עין;
- היעדר הבעות פנים במצבים מעוררי פחד;
- בידוד חברתי והסתגרות;
- מזג ביישני;
- היצמדות להורים או למטפלים;
- חרדת פרידה;
- שימוש בתקשורת לא מילולית או בלחישות כדי לתקשר עם אחרים.
מיתוסים נפוצים
1. אילמות סלקטיבית היא שלב שילדים מתגברים עליו עם הזמן.
זה לא נכון! זה לא שלב, וזה גם לא משפיע רק על ילדים. מדובר בהפרעת חרדה שללא טיפול עלולה להימשך גם בגיל ההתבגרות ובבגרות.
2. אילמות סלקטיבית היא סוג של אוטיזם.
אמנם התסמינים עשויים להיות דומים לאוטיזם, אך מדובר בהפרעות שונות. ילדים עם אילמות סלקטיבית מתנהגים אחרת בהתאם לסביבה. הם עשויים לא לדבר כלל בבית הספר, אבל להיות חברותיים ופטפטנים בבית.
3. ההפרעה נגרמת בעקבות הזנחה או טראומה.
אחת התפיסות השגויות שאנחנו שומעים לעיתים קרובות היא שילדים מפתחים אילמות סלקטיבית בעקבות טראומה. למעשה, מחקרים מראים שמיתוס כזה עלול להזיק, משום שהוא עלול למנוע מהילד לקבל טיפול מתאים בחרדה שממנה הוא סובל בפועל. (כאשר אילמות מופיעה בעקבות דחק פוסט־טראומטי, הילד מפסיק לדבר בסביבות שבהן קודם לכן דיבר ללא קושי.)
4. ולבסוף, אילמות סלקטיבית היא הפרעת דיבור או שפה.
היא אינה הפרעת דיבור או שפה. עם זאת, ייתכן שלילד עם אילמות סלקטיבית יהיה גם קושי בדיבור או בשפה.
ילדכם לא מדבר? מלאו את שאלון ההערכה החינמי שלנו וקבלו טיפים כיצד לעזור לו:
חוששים שלילדכם יש אילמות סלקטיבית?
אם יש לכם חששות, חשוב מאוד לפנות לרופא הילדים ולאנשי מקצוע נוספים (קלינאיות תקשורת ופסיכולוגים). לאחר האבחון, ייתכן שייעשה שימוש בכמה סוגי טיפול כדי לעזור לילדכם. עם זאת, יעילות הטיפולים עשויה להיות תלויה בכמה גורמים, כמו מספר השנים שהילד מתמודד עם ההפרעה או האם יש לו קשיים נוספים הקשורים לדיבור.
טיפולים וטכניקות נפוצים שבהם משתמשים אנשי מקצוע
הנה המידע העדכני על הטיפול באילמות סלקטיבית:
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) הוא כלי טיפולי שאנשי מקצוע משתמשים בו כדי לעזור לאדם להתמקד באופן שבו הוא תופס את עצמו.
טיפול בחשיפה (סוג של CBT) הוא שיטה שמטרתה להפחית פחד באמצעות חשיפה הדרגתית של הילד למצבים שמהם הוא חושש. אכן, הימנעות ממצבים שמעוררים בילד חרדה עשויה להיראות כמו הפתרון. בואו נודה באמת, גם אנחנו עושים את זה. אבל זה לא פתרון, כי זה עלול לעכב עוד יותר את התנהגות הילד ולחזק את החרדה שלו.
דעיכת גירוי היא טכניקה שבה מאפשרים לילד לתקשר עם מישהו שהוא מדבר איתו בקלות, ובהדרגה מצרפים לשיחה אדם חדש.
במקרים מסוימים נעשה שימוש בתרופות אצל ילדים גדולים יותר עם חרדה חמורה.
חיזוק חיובי הוא כלי נוסף שמשמש בטיפול כדי לעודד את הילד להפגין את ההתנהגות הרצויה (למשל צעצוע, עוגייה או מדבקות).
קלינאות תקשורת: כפי שציינו, אילמות סלקטיבית אינה הפרעת דיבור. עם זאת, ייתכן שלילד יהיה קושי בשפה ובדיבור בנוסף לאילמות הסלקטיבית; במקרה כזה הוא יזדקק לטיפול בקלינאות תקשורת.
כמה ספרים על אילמות סלקטיבית
- לעזור לילדכם להתמודד עם אילמות סלקטיבית: צעדים מעשיים להתגברות על הפחד מדיבור מאת אנג'לה א. מקהולם, צ'רלס א. קנינגהם ומלאני ק. ונייה
- הקול של מאיה מאת ון-ון צ'נג
- התגברות על אילמות סלקטיבית: מדריך שטח להורים מאת איימי קוטרבה ושרי ג'. סאפר
אם אתם חושדים שילדכם סובל מאילמות סלקטיבית, התערבות מוקדמת חשובה מאוד. פנו לפסיכולוג או לקלינאית תקשורת כדי לקבוע כיצד להמשיך. צעדים מוקדמים ככל האפשר יכולים לעזור לילדכם להתגבר על הקשיים.
מאת Anne-Elisabeth Germain