הפרעת הרצף האוטיסטי (ASD): המדריך המקיף

המונח אוטיזם אינו מה שהיה פעם. ב-1911 השתמש הפסיכיאטר הגרמני אויגן בלוילר במילה „אוטיזם” כדי לתאר מערך חמור של תסמיני סכיזופרניה. תפיסה שגויה זו נמשכה עד שנות ה-60, אז הפכה פסיכולוגיית הילד למדע.

מדריך להפרעת הרצף האוטיסטי:

• כמה מיתוסים נפוצים על ASD:
• זיהוי הסימנים המוקדמים של הפרעת הרצף האוטיסטי
• סימנים מוקדמים לאוטיזם
• נסיגה התפתחותית
• אבחון ASD
• הגורמים לאוטיזם
• תורשה ואוטיזם
• ASD והקאות הריון חמורות
• טיפולים וכלים לאוטיזם
• טיפול במשחק „פלורטיים”
• יעדי תוכנית חינוכית יחידנית לאוטיזם
• למידה בצפייה בווידאו ואוטיזם
• אוטיזם ודיבור
• ASD ועיכוב בדיבור
• אוטיזם לא מילולי
• • דרכים לעודד התפתחות דיבור בבית
• PECS ואוטיזם
• איך להתאים את PECS לילדכם
• התנהגות סטימינג
• סטימינג אוראלי
• קשיים חושיים
• סינסתזיה ואוטיזם
• סלידה ממזון ואוטיזם
• מקורות מידע, ספרים ומגזינים על אוטיזם להורים

כיום המונח אוטיזם ידוע בשם הפרעת הרצף האוטיסטי (ASD). הוא מתאר הפרעה התפתחותית מורכבת המשפיעה על תקשורת ועל כישורים חברתיים, ומופיעה לראשונה בילדות. כשמדברים על ASD, חשוב להפריד בין מיתוסים לעובדות.

ברוכים הבאים לסדרת המדריכים המקיפים שלנו, המחברת בין כותבי הבלוג סביב נושא חשוב שנבחן לעומק בבלוג שלנו. מדריך זה עוסק במה שהורים צריכים לדעת על הפרעת הרצף האוטיסטי (ASD). אפשר להוריד את המדריך המלא כספר אלקטרוני כאן:

כמה מיתוסים נפוצים על ASD:

אוטיזם ניתן לריפוי.

• עובדה: אוטיזם אינו ניתן לריפוי. זוהי הפרעה התפתחותית לכל החיים.

אנשים עם אוטיזם לא יכולים לחיות חיים עצמאיים ומוצלחים.

• עובדה: אנשים עם אוטיזם יכולים לחיות חיים מלאים, מאושרים ומוצלחים בעזרת קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק.

הגורם לאוטיזם הוא הורות לקויה.

• עובדה: אין גורם יחיד ידוע לאוטיזם. מחקרים מצביעים על כך שהאוטיזם מתפתח עוד לפני הלידה.

אנשים עם אוטיזם לא מדברים.

• עובדה: אוטיזם הוא מורכב. יש מי שמפתחים דיבור באופן תקין, ויש מי שמתקשרים בשילוב של מילים, תנועות ידיים ואמצעי תקשורת.

התפיסות השגויות האלה רק מוכיחות עד כמה נחוצה מודעות. לכן אפריל הוא חודש המודעות לאוטיזם. כדי להבין טוב יותר את ההפרעה ההתפתחותית הזו, הורים צריכים לדעת לזהות הפרעה שפוגעת בילד אחד מכל 110.

זיהוי הסימנים המוקדמים של הפרעת הרצף האוטיסטי

אוטיזם היא הפרעה מורכבת, ואין שני ילדים או מבוגרים שמציגים בדיוק אותם סימנים ותסמינים. היא גם משפיעה על תחומים שונים בחיים: תחום אחד עשוי להיפגע מאוד, ובתחום אחר לא יופיעו סימנים כלל. לדוגמה: ילד עשוי להתמודד עם קשיים חושיים, אך לנהל שיחה הדדית בלי קושי.

סימנים מוקדמים לאוטיזם

https://www.youtube.com/watch?v=z7NeBs5wNOA

חברתי

• קושי בוויסות רגשות
• קושי להסתגל לסביבה חדשה
• יכולת להתמקד במשימה אחת בלבד בכל פעם
• לא עונה על שאלות כראוי או לא עונה כלל
• לא מצליח לנהל שיחה הדדית
• קושי ליצור קשר עם אחרים

שפה

• אובדן שפה שנרכשה קודם, בסביבות גיל שלוש
• המילים הראשונות הן שמות עצם (חפצים) ולא שמות פרטיים (שמות של אנשים) ופעלים (פעולות)
• עיכוב בשנה הראשונה בתנועות והבעות תקשורתיות (נפנוף לשלום או הצבעה)
• חוזר על מילים מיד אחרי ששמע אותן, תופעה המכונה „אקולליה”. יש גם אקולליה מושהית, שבה הילד חוזר על מילים ששמע שעות, ימים או שבועות קודם.
• קשר עין מועט עם אחרים
• הדיבור עשוי להישמע רובוטי, והמילים לא זורמות זו לזו
• לא מבין נורמות חברתיות של תקשורת, כמו עוצמת הקול או דיבור בזמן שמישהו אחר מדבר
• קושי להבין הומור או סרקזם
• זקוק מאוד למבנה ולצפיות
• פחד מועט או היעדר פחד
• קושי לתכנן או לארגן משימות
• יכולת חלשה לפתרון בעיות
• לא משתמש בצעצועים כראוי או לפי ייעודם
• משחק חזרתי

התנהגות וויסות רגשי

• לא מתמודד עם שינויים בשגרה
• קושי ליישם מיומנויות שנלמדו
• משתמש בחפצים בדרך שונה או נקשר לחפצים או לצעצועים מסוימים
• התנהגות סטימינג (נדנוד, לעיסה, נפנוף ידיים)
• דרכים חריגות להביע רגשות (התנהגות תוקפנית, התפרקויות, התקפי זעם, בריחה)
• דפוסים חזרתיים ונוקשים של משחק, תחומי עניין והתנהגות
• קושי בניהול עצמי

חושים ואכילה

• תגובת יתר או תגובת חסר לגירויים סביבתיים כמו אור, קולות ומצבים חברתיים
• משחק לבד
• בררן באוכל בגלל קשיים חושיים
• מעדיף מגוון מצומצם של מאכלים

נסיגה התפתחותית

נסיגה התפתחותית מתרחשת כשילד מאבד מיומנות שכבר רכש. פעוט שנגמל מחיתולים מתחיל שוב להירטב. ילד דברן חוזר למלמול או למילים חסרות משמעות. אצל ילדים רבים הנסיגה זמנית בלבד, ועשויה לנבוע מרכישת מיומנות חדשה או משינוי משמעותי בחיים.

נסיגה התפתחותית מתרחשת כשילד מאבד מיומנות שכבר רכש.

אך אצל חלק מהילדים מדובר בנסיגה שנובעת מהופעת תסמיני אוטיזם. ילדים רבים שמאובחנים מאוחר יותר עם אוטיזם מתפתחים באופן תקין בשנה הראשונה. ייתכן שתינוק מתחת לגיל שנה לא יראה שום סימן לאוטיזם. אולם בגיל שנתיים הורים רבים מבחינים בסימנים שלא הופיעו קודם.

אם ילד חווה נסיגה התפתחותית שאינה קשורה לרכישת אבן דרך חדשה או לשינוי משמעותי בחיים, יש לבצע הערכה או סינון לאוטיזם.

אבחון ASD

כשילד מראה סימנים של אוטיזם או נסיגה התפתחותית, יש לבצע הערכה להפרעת הרצף האוטיסטי (ASD). יש ילדים שמאובחנים כבר בגיל 18 חודשים, אך אצל רוב הילדים האבחנה ניתנת אחרי גיל שנתיים.

אף שכל ילד אמור לעבור סינון לאוטיזם אצל רופא הילדים בגיל 9, 18 ו-24 או 30 חודשים, עדיין ייתכן שסימנים יוחמצו. ילדים בסיכון גבוה יותר להפרעות התפתחותיות עשויים להזדקק לפגישות נוספות לסינון נוסף.

תהליך האבחון של אוטיזם כולל שלושה שלבים.

שלב 1: סינון

לפני האבחנה הילד עובר סינון ראשוני. התהליך נמשך כ-15 דקות וכולל שיחה ותצפית על אבני הדרך והמיומנויות שהילד רכש ועל אלה שמתעכבות. עבור הילד זה סינון נטול לחץ – כל מה שעליו לעשות הוא לשחק. הרופא צופה בילד ומשחק איתו כדי לראות איך הוא מדבר, לומד ומתנהג.

שלב 2: רופא התפתחותי

אם הרופא שביצע את הסינון סבור שנדרשת הערכה נוספת, הוא יפנה את הילד לרופא ילדים התפתחותי – רופא שמתמחה בהתפתחות הילד ויכול לזהות מגוון רחב של הפרעות התנהגותיות והתפתחותיות.

רופאים התפתחותיים יכולים גם:

• לסייע בקידום תכנון ושירותים נדרשים במסגרת החינוכית
• לרשום תרופות
• ליזום בדיקות רפואיות
• לספק מעקב ארוך טווח אחר התפתחות הילד בתוכניות חינוכיות ובניהול התנהגות

שלב 3: הערכה מקיפה מלאה

אחרי הביקור אצל הרופא ההתפתחותי מתבצעת הערכה מקיפה מלאה. זהו תהליך יסודי יותר שמשתתפים בו נוירולוג ילדים, קלינאית תקשורת ופסיכולוג ילדים. יחד יעזרו כל אנשי המקצוע האלה לקבוע אם לילד יש אוטיזם.

כדי לקבוע אם הילד מציג סימני אוטיזם, משתמשים בארבעה כלים לאבחון ASD:

1. ראיון אבחוני לאוטיזם (ADI) - מעריך ילד או מבוגר בשלושה תחומי התנהגות עיקריים (אינטראקציה חברתית, תקשורת ושפה, ותחומי עניין והתנהגויות מוגבלים וחזרתיים).
2. מבחן תצפית אבחוני לאוטיזם (ADOS) - בוחן אינטראקציה חברתית, משחק, תקשורת ואת מידת הדמיון של הילד בשימוש בחומרים.
3. סולם הדירוג לאוטיזם בילדות (CARS) - מיועד רק לילדים מעל גיל שנתיים, ובוחן לעומק את ההתנהגות, היכולות והמאפיינים של הילד.
4. סולם הדירוג לאוטיזם של גיליאם - מתאים לאבחון ילדים מעל גיל שלוש, ומציג להורים, למורים ולאנשי המקצוע את חומרת ההפרעה.

הגורמים לאוטיזם

אף שיש מיתוסים רבים על הגורמים לאוטיזם, אין גורם יחיד ידוע שגורם לו. המדע מגלה שאוטיזם נגרם משילוב של גורמים שונים.

עד כה זוהו שבעה גורמים הקשורים להתפתחות אוטיזם אצל ילד.

1. תפקיד הגנטיקה

לכל משפחה יש סיכוי של 1 ל-68, כלומר 1.5%, ללדת ילד עם אוטיזם. אך מכיוון שלבני משפחה מבנה גנטי דומה, למשפחות שיש להן ילד אחד עם אוטיזם יש סיכון גבוה ב-20% ללדת ילד נוסף עם אוטיזם. הסיכון עולה ל-30% אם במשפחה כבר יש שני ילדים או יותר עם אוטיזם.

חוקרים שוודים מצאו קשר בין היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות ונוירולוגיות, כמו ADHD, סכיזופרניה או דיכאון, לבין הסיכוי ללדת ילד עם אוטיזם. המסקנות היו:

• לילדים שלהורה או לאח שלהם יש הפרעה נפשית או נוירולוגית היה סיכון גבוה פי 4.7
• לילדים ממשפחה עם הפרעות נפשיות ונוירולוגיות היה סיכון גבוה פי 7.6 לפתח אוטיזם ומוגבלות שכלית.

גם מחקרים אחרים הגיעו לתוצאות דומות, והראו עלייה בשכיחות אוטיזם כשלאח יש הפרעת קשב וריכוז (ADHD) או כשהורה סובל מדיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה.

2. סיבוכי לידה

כתב העת American Journal of Perinatology מצא שילדים שחוו סיבוכי לידה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח אוטיזם. סיבוכי הלידה שנמצא להם הקשר החזק ביותר לאוטיזם הם:

• רעלת הריון
• היפרדות שליה מהרחם
• מצג עכוז או מצג רוחבי
• מחסור בחמצן בזמן הלידה (חנק לידתי)
• צניחה או חשיפה של חבל הטבור

אף שאין סיבוך לידה יחיד שקובע אם לילד יהיה אוטיזם, לפי המחקר לילדים שחוו את הסיבוכים שלעיל יש סיכון מוגבר לפתח אוטיזם.

3. הפרעות גנטיות

אף שהדבר נדיר, גנטיקה עשויה להיות גורם משמעותי בסיכון לאוטיזם. נמצא שתסמונת רט ותסמונת X שביר מעמידות ילד בסיכון גבוה יותר לפתח אוטיזם.

עם זאת, חשוב לציין ששתי ההפרעות נדירות ביותר ונגרמות ממוטציות גנטיות.

4. הורים מבוגרים

מחקרים מדנמרק, מישראל, משוודיה ומקליפורניה מצאו שלגברים מעל גיל 40 יש סיכוי גבוה פי שישה ללדת ילד עם אוטיזם. החוקרים משערים שגברים שהופכים לאבות אחרי גיל 40 עשויים לשאת תכונות אוטיסטיות שגרמו לעיכוב ביצירת זוגיות ובהבאת ילדים.

מחקרים אחרים הגיעו לתוצאות שונות שעשויות להפריך תיאוריה זו. אף שלא ניתן לשלול לידה להורים מבוגרים כגורם לאוטיזם, זוהי עדיין תיאוריה ללא מחקר מוצק שתומך בה.

5. משקל לידה נמוך

משקל לידה נמוך הוא כל משקל מתחת ל-2.5 ק"ג (5.5 ליברות). כשתינוק נולד במשקל נמוך ו/או פג, ייתכן שחסרה לו גדילה עוברית תקינה שתסייע להתפתחותו. המרכז לבקרת מחלות (CDC) מצא שלילדים שנולדו במשקל של פחות מ-2.5 ק"ג יש סיכון גבוה פי 2.3 לאוטיזם. אותו מחקר מצא שלבנות שנולדו בתת-משקל יש סיכון גבוה פי 3.

6. חשיפה לרעלים סביבתיים

מתכות כבדות ורעלים סביבתיים נחשבים לאחד הגורמים שעשויים לתרום לאוטיזם. אך זו תיאוריה בלבד, ונכון להיום אין מחקר משמעותי שמבסס אותה.

המרכז לבריאות סביבתית של ילדים מונה 10 רעלים וכימיקלים נפוצים שנחשדים כגורמים לאוטיזם. לכן מומלץ לנשים בהריון להגביל את החשיפה ל-10 הרעלים הסביבתיים הבאים:

1. תרכובות פרפלואורוניות
2. משבשים אנדוקריניים
3. מתיל כספית
4. עופרת
5. חומרי הדברה אורגנו-זרחניים
6. PCB
7. חומרי הדברה אורגנו-כלוריים
8. מעכבי בעירה מוברמים
9. עופרת
10. פליטות כלי רכב

7. זיהומים נגיפיים

לפי מחקר של האגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה, נשים בהריון עם זיהום פעיל הכפילו את הסיכון ללדת ילד עם אוטיזם. ליתר דיוק, מחקרים מצאו שזיהומים נגיפיים מסוימים קשורים להתפתחות אוטיזם.

ששת הזיהומים הנגיפיים הבאים בזמן ההריון מכפילים את הסיכוי של אישה ללדת ילד עם אוטיזם:

• ציטומגלווירוס (CMV)
• חצבת
• נגיף אפשטיין-בר
• אדמת
• נגיף הרפס אנושי 6
• נגיף הרפס סימפלקס 1 ו-2

המדע מצביע על שילוב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים שתורמים יחד להתפתחות אוטיזם – ולא על גורם יחיד. ככל שהמחקר מתקדם, המטרה היא למצוא את השילוב הספציפי של גורמים שמשפיע ישירות על התפתחות האוטיזם.

https://www.youtube.com/watch?v=wKlMcLTqRLs

תורשה ואוטיזם

מכיוון שאנו יודעים שלגנטיקה יש תפקיד בוויכוח על הגורמים לאוטיזם, חשוב להכיר כמה מאפיינים נפוצים של תורשה ואבחנת אוטיזם.

• מי שיש לו בן משפחה עם אוטיזם נמצא בסיכוי גבוה יותר לקבל אבחנה בעצמו
• בנים מאובחנים עם אוטיזם יותר מבנות
• ילדים מחוסנים ולא מחוסנים נמצאים בסיכון שווה לאבחנת אוטיזם
• ילדים להורים מבוגרים נוטים להיות בסיכון מוגבר לאוטיזם
• פגים שנולדו לפני שבוע 26 נמצאים בסיכון גבוה יותר לאוטיזם

אף שאין גורם ספציפי לאוטיזם, אנשי מקצוע רבים בתחום מאמינים שגנטיקה וסביבה משחקות יחד תפקיד. ההשערה היא שגנים מסוימים עשויים להשפיע על התפתחות המוח של הילד או על התקשורת בין תאי המוח. ייתכן גם שגנים ספציפיים קובעים עד כמה התסמינים יהיו קלים או חמורים.

אף שאלה תיאוריות שעדיין שנויות במחלוקת, גנטיקה, תורשה וסביבה הם כולם גורמים מרכזיים בניסיון לקבוע את הגורם האפשרי לאוטיזם.

למידע נוסף על תפקיד התורשה, קראו את המאמר אוטיזם... האם הוא תורשתי?

ASD והקאות הריון חמורות

לצד בחינת הגנטיקה והסביבה, יש לבחון גם את הקשר האפשרי בין הקאות הריון חמורות (היפרמזיס גרבידרום) לאוטיזם. היפרמזיס גרבידרום מוכר יותר כבחילות בוקר חמורות, ומתאפיין בהקאות ובבחילות מוגזמות. ההשערה היא שהוא נגרם משינויים הורמונליים ומרמות גבוהות של hCG (הורמון גונדוטרופין כוריוני אנושי) בתחילת ההריון.

אף שהגורם המדויק עדיין אינו ידוע, התסמינים נוטים להופיע בין שבוע 4 לשבוע 6. נשים הרות רבות חשות הקלה בסביבות שבוע 14 עד 20, אך 20% מהנשים זקוקות לטיפול בבחילות החמורות עד סוף ההריון.

היפרמזיס גרבידרום מוכר יותר כבחילות בוקר חמורות, ומתאפיין בהקאות ובבחילות מוגזמות.

מרכז המחקר וההערכה של דרום קליפורניה מצא במחקר עדכני שלנשים הרות עם היפרמזיס גרבידרום היה סיכוי גבוה ב-53% ללדת ילד שיאובחן עם הפרעת הרצף האוטיסטי. המחקר מצא עוד:

• אמהות שאובחנו בהיפרמזיס גרבידרום בשליש הראשון והשני היו בסיכון מוגבר ללדת ילד עם אוטיזם, אך לא נמצא סיכון מוגבר אצל אמהות שאובחנו בשליש השלישי
• חומרת ההקאות לא הגבירה את הסיכון לאוטיזם
• הקשר בין היפרמזיס גרבידרום לאוטיזם היה גבוה יותר בבנות מאשר בבנים, ושכיח יותר בקרב לבנים והיספנים מאשר בקרב תושבי איי האוקיינוס השקט ואפרו-אמריקאים
• תרופות לטיפול בהיפרמזיס גרבידרום לא נמצאו קשורות להתפתחות אוטיזם

מחקר נוסף מ-2018 של מכון Telethon Kids מצא שנשים הרות עם רמות hCG גבוהות או נמוכות מדי היו בסיכון מוגבר ללדת ילד עם אוטיזם.

אף ששני המחקרים מצאו קשר בין הסיכון לאוטיזם לבין היפרמזיס גרבידרום, אין זה אומר שבחילות בוקר חמורות גורמות לאוטיזם. נדרש מחקר נוסף כדי לאשש או לשלול גורמים לאוטיזם, כולל חומרת הבחילות בהריון.

טיפולים וכלים לאוטיזם

אחרי שילדכם מקבל אבחנה של ASD, המחשבה על תורים לרופאים, טיפולים ושינויים בבית עלולה להציף. אבל החדשות הטובות הן שהטיפול באוטיזם אינו „מידה אחת לכולם”. לא כל טיפול מתאים לכל ילד, ולכן כל סוגי הטיפולים מותאמים לצרכים של ילדכם. בטיפול בילדים עם אוטיזם משתמשים בדרך כלל בשלושה טיפולים.

1. ניתוח התנהגות יישומי (ABA)

טיפול זה מתאים במיוחד לילדים שאובחנו עם אוטיזם לפני גיל חמש. ניתוח התנהגות יישומי נחשב ל„תקן הזהב” בטיפול באוטיזם, כי הוא משנה התנהגויות לא רצויות ומחזק התנהגויות רצויות באמצעות מערכת של תגמולים ותוצאות. המטפל עשוי לרצות לצפות בילד ולטפל בו בגן, בבית או בגן השעשועים – היכן שההתנהגות המאתגרת מופיעה בדרך כלל.

„סביבה טבעית” משמשת לשינוי התנהגויות כמו התפרקויות והתקפי זעם, וגם לחיזוק או ללימוד מיומנויות דמיון ואמפתיה באמצעות תגמול. הטיפול מצוין להתמודדות עם התנהגות מאתגרת, אך הוא אינטנסיבי ודורש לרוב 20–40 שעות בשבוע.

2. התערבות לפיתוח מערכות יחסים (RDI)

טיפול זה מתמקד בחשיבה ביקורתית, בכישורי תקשורת ובאינטראקציות חברתיות עם האנשים הקרובים ביותר לילד. במקום להתמקד בילד בלבד, RDI משלב את המעורבות של הקרובים לו (הורים ומורים).

מעורבות ההורים היא המפתח בטיפול הזה! אתם הופכים למטפלים של ילדכם. אף שמדובר בטיפול חדש, RDI מראה תוצאות מבטיחות. כדי להצליח, תצטרכו להיות בקשר קבוע עם יועץ התוכנית ולקבל מידע טיפולי נרחב, כולל צפייה בסרטוני הדרכה והשתתפות בכנסים.

להתערבות לפיתוח מערכות יחסים יש שש מטרות:

1. התייחסות רגשית: למידה מהחוויות הרגשיות של אחרים
2. תיאום חברתי: התבוננות בהתנהגות ושליטה בה כדי להשתתף במצבים חברתיים
3. שפה הצהרתית: שימוש בתקשורת לא מילולית ובשפה כדי להביע סקרנות, לסייע באינטראקציה, לשתף רגשות ומחשבות ולתאם פעולות עם אחרים
4. חשיבה גמישה: הסתגלות ושינוי תוכניות כשהמצב משתנה
5. עיבוד מידע התייחסותי: פתרון בעיות ללא פתרון ברור ומצבים שאין להם פתרון „נכון או שגוי”
6. ראייה לאחור וראייה קדימה: חשיבה על חוויות עבר וצפיית אפשרויות עתידיות על סמך אותן חוויות

3. טיפול באינטגרציה חושית

טיפול באינטגרציה חושית נועד להפחית רגישויות חושיות – לאור, למרקם, לרעש או למגע. הטיפול מבוסס בעיקר על משחק ומתמקד בדברים שילדכם רגיש אליהם במיוחד. לדוגמה, אם הילד רגיש מאוד למגע, המטפל יגע בגב כף ידו במרקמים שונים, מתוך תקווה להפחית את רגישותו לאורך זמן. אינטגרציה חושית היא סוג של ריפוי בעיסוק, ומחקרים מראים שזו התערבות יעילה לאנשים עם אוטיזם בגילאי ארבע עד 12.

לצד טיפול באינטגרציה חושית, ייתכן שילדכם יזדקק גם לקלינאות תקשורת. המטרה העיקרית של קלינאות תקשורת היא התמקדות בתקשורת ובאינטראקציה חברתית. קלינאית תקשורת עוזרת לילד לתקשר באמצעות מכשירי דיבור אלקטרוניים, שפת סימנים, לוחות תמונות, פיתוח כישורים חברתיים, כישורים פרגמטיים, צלילים וחרוזים. כל אלה חיוניים להגברת התקשורת המילולית והלא מילולית.

טיפול במשחק „פלורטיים”

צורה נוספת של טיפול שבה משתמשות מרפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת היא טיפול במשחק „פלורטיים” (זמן רצפה). הטיפול מתמקד בבנייה על החוזקות של הילד באמצעות הצטרפות לרמת המשחק שלו. במקום להנחות את הילד בפעילות, הילד הוא שמוביל את כל היבטי המשחק.

טיפול „פלורטיים” מבוסס על שש אבני דרך:

1. ויסות עצמי ועניין בעולם הסובב
2. חשיבה רגשית
3. רעיונות רגשיים
4. תקשורת הדדית
5. תקשורת מורכבת
6. קרבה ומעורבות במערכות יחסים

כדי להגיע לאבני הדרך האלה, המטפל או ההורה מתקשרים עם הילד בכך שהם הולכים בעקבות מה שהוא עושה, בסביבה רגועה. אם הילד משחק במכוניות על הרצפה, המטפל או ההורה יושבים על הרצפה ומשחקים איתו במכוניות. מפגשי המשחק נמשכים בדרך כלל שעתיים עד חמש שעות ביום.

עם הזמן האינטראקציות בין המטפל לילד נעשות מורכבות יותר. לדוגמה, כשהילד משחק במכונית צעצוע, מוסיפים מטוסי צעצוע ושפה כדי ליצור משחק. משחק „פלורטיים” מעודד את ילדכם לענות על שאלות ולתקשר עם המטפל.

ב-2011 גילו חוקרים עצמאיים בתאילנד ובקנדה שטיפול „פלורטיים” „שיפר משמעותית את ההתפתחות הרגשית והפחית את תסמיני הליבה של האוטיזם”.

קראו עוד על טיפול במשחק „פלורטיים”

יעדי תוכנית חינוכית יחידנית לאוטיזם

מכיוון שעיקר הטיפול של ילדכם יהיה קלינאות תקשורת, ייתכן שתהיו סקרנים לגבי יעדי הדיבור והשפה לילד על הרצף האוטיסטי. אותם יעדים משמשים לא רק בקלינאות תקשורת, אלא גם בתוכנית החינוכית היחידנית (תח"י, IEP) של ילדכם. היעדים הבאים הם דוגמאות בלבד. לכל ילד עם אוטיזם צרכים שונים, ולכן היעדים בתוכנית של ילדכם יהיו מותאמים לו אישית.

קשב משותף

קשב משותף הוא היכולת של הילד להתמקד בכמה דברים בו-זמנית. זה חיוני כשילדכם מתחיל ללמוד בבית הספר, כי עליו להתמקד בכמה משימות בבת אחת. ילדים רבים עם אוטיזם מתקשים בקשב משותף, אך התוכנית היחידנית יכולה להתמקד בתחומים ספציפיים שלו.

הנה כמה יעדי קשב משותף לתוכנית היחידנית של ילדכם:

• תגובה לקולה של המורה
• הבעת הבנה באמצעות קשר עין ותנועות ידיים
• זיהוי ותיאור של רגשות עצמיים ושל רגשות אחרים

הדדיות חברתית

הדדיות חברתית היא המפתח לאינטראקציה עם אנשים אחרים, והיא כוללת את חילופי הדברים בין שני אנשים. ילדים עם הפרעת הרצף האוטיסטי מתקשים בהדדיות חברתית, למשל ביזימת אינטראקציה, בתגובה לאינטראקציה של אחרים, בשמירה על שיחה ובחילופי תורות בתקשורת מילולית.

כדי לעזור לילדכם בהדדיות חברתית, הנה כמה יעדים לתוכנית יחידנית:

• שמירה על אינטראקציה
• פתיחת שיחות
• היצמדות לנושא השיחה
• זיהוי תקלות בתקשורת וניסיון לתקן אותן

יעדים שפתיים וקוגניטיביים

שפה היא יותר מדיבור. היא הבנה ושימוש בשפת האם בתקשורת מילולית ולא מילולית. הצבעה, נפנוף והבעות פנים הן כולן דוגמאות לתקשורת לא מילולית.

דוגמאות ליעדים שפתיים וקוגניטיביים בתוכנית היחידנית של ילדכם:

• שימוש בתנועות ידיים
• דפדוף בספר תוך הצבעה על תמונות
• שימוש במילים ובתנועות כדי לשתף כוונות
• פתרון בעיות
• הבנת רצף אירועים (רצף בסיפור, אותיות האלף-בית)
• שימוש במילים ושילובן בצירופים יצירתיים

ויסות התנהגותי ורגשי

זהו אחד התחומים הקשים ביותר לשליטה עבור ילדים עם אוטיזם. ויסות התנהגותי ורגשי כולל הבנת רגשות, עיבודם, הבעת תחושות והתמודדות עם רגשות קשים.

דוגמאות ליעדי ויסות התנהגותי ורגשי בתוכנית יחידנית:

• לבקש פעילות מרגיעה כשהוא נסער
• להביע רגשות
• לדבר על מעברים בין פעילויות
• לזהות ולצפות התנהגות חברתית של אחרים כדי לנטר את התנהגותו

קראו עוד על יעדי תוכנית יחידנית ואוטיזם

למידה בצפייה בווידאו ואוטיזם

למידה בצפייה בווידאו (וידאו מודלינג) היא צורת טיפול נוספת שהתפשטה לאחרונה. אך היא הופיעה לראשונה כבר ב-1982 אצל סטיינבורן ונאפ, ששילבו אימון התנהגותי בסביבה כיתתית כדי ללמד ילדים על הרצף האוטיסטי כללי תנועה והולכי רגל.

כיום, למידה בצפייה בווידאו נחשבת לשיטה מועדפת ללימוד כישורים חברתיים ולסיוע בעיכוב דיבור אצל ילדים עם אוטיזם. השיטה התקדמה עוד יותר בזכות מחקרים מדעיים על נוירוני מראה.

נוירוני מראה הם תאים חושיים-מוטוריים במוח שמופעלים כאשר…

• אדם מבצע פעולה
• רואה אדם אחר מבצע את אותה פעולה

ההשערה היא שנוירונים אלה קשורים להתנהגויות חברתיות, במיוחד אמפתיה וחיקוי, ואולי מסבירים את הקוגניציה החברתית אצל בני אדם. כדי לנצל את נוירוני המראה, משתמשים בלמידה בצפייה בווידאו לפיתוח כישורים חברתיים אצל ילדים עם אוטיזם. Speech Blubs לוקחת את השיטה צעד קדימה ומעודדת ילדים לדבר ולחקות התנהגויות ומיומנויות. כל מה שילדכם צריך לעשות הוא לצפות בסרטונים של Speech Blubs ולחקות את המילה או הפעולה שילדים אחרים מדגימים.

האפליקציה Speech Blubs והלמידה בצפייה בווידאו יעניקו לילדכם את היתרונות הבאים:

1. ביטחון לבצע בחיי היומיום משימות ודיבור שחיקה
2. למידה מהירה יותר מצפייה בילדים אחרים שמבצעים את ההתנהגויות
3. זכירה טובה יותר של התנהגויות שנלמדו באמצעות פעילויות ומשחקים מהנים

קראו עוד על המדע שמאחורי נוירוני מראה, למידה בצפייה בווידאו ואוטיזם

אוטיזם ודיבור

הפרעת דיבור אחת שפוגעת ב-65% מהילדים עם אוטיזם היא אפרקסיה של דיבור. יש צורות רבות של אפרקסיה, אך אפרקסיה של דיבור משפיעה ישירות על הלשון, השפתיים, הפה והלסת בהפקת צלילי דיבור ברורים. מעבר לכך שהמילים נשמעות לא ברורות, אותה מילה עשויה להישמע אחרת בכל פעם, מה שיוצר צלילי דיבור לא עקביים. אם ילד מראה סימנים של הפרעת תקשורת, קשה לפעמים להבחין אם הקושי נובע מאפרקסיה או מאוטיזם, ולכן יש לבצע הערכה אצל קלינאית תקשורת.

כמה תחומים שקלינאית התקשורת תבדוק באבחון אפרקסיה של דיבור:

• שגיאות בעיצורים ובתנועות - הילד עשוי לומר את אותה מילה בצורה שונה בכל פעם.
• קושי במעבר מצליל לצליל או מהברה להברה - הדבר גורם להפסקות ארוכות בין מילים ולקושי לחזור על רצף מילים.
• הדגשה חריגה של חלקים מסוימים בדיבור - הילד עשוי להדגיש את כל ההברות במילה או במשפט, וכך הדיבור נשמע „שטוח או רובוטי”.

תסמינים נוספים של אפרקסיה של דיבור שמשמשים באבחון:

• מלמול מועט בינקות
• קושי ביצירה ובאמירה של מילים ארוכות
• ניסיונות חוזרים לבטא מילה
• שימוש מופרז בתקשורת לא מילולית
• השמטת עיצורים בתחילת מילה או בסופה
• קושי ביצירת מילים

במהלך הערכה לאפרקסיה של דיבור, קלינאית התקשורת תבדוק את הכוח והתנועות של שרירי הפה של ילדכם. היא תבקש מהילד לחייך, להזיז את הלשון, לבלוע או ללקק סוכרייה על מקל. ההערכה תבחן גם את השמיעה, את היכולת להתחיל ולהגיב להוראות, ואת כישורי התקשורת המילולית והלא מילולית.

כדי לעזור לילדכם במיומנויות האלה, הנה 7 פעילויות דיבור לבית שאפשר להתחיל כבר היום:

1. הדגימו מילים עם דוגמאות

קחו את הצעצוע האהוב על ילדכם, החזיקו אותו ליד הפה ואמרו את שמו בבירור ולאט. כך הילד יראה את תנועות הפה שלכם.

2. מצאו דרכים להגביר או לשנות את הקול

זו דרך לעודד חיקוי הדדי. השתמשו בגליל ריק של מגבות נייר או באפליקציה לשינוי קול כדי ליצור צלילים שונים.

3. הציעו שני פריטים

החזיקו שני חפצים ליד הפה, אמרו את שמותיהם בבירור ושאלו איזה מהם הילד רוצה. כשהילד מצביע או אומר מילה, חזרו שוב על שם החפץ.

לדוגמה: „רוצה תפוח או תפוז?”

אחרי שהילד מצביע או אומר מילה, חזרו: „אתה רוצה תפוז.”

4. הוסיפו התלהבות למילים

שנו את טון הקול בכך שתדגישו את הצלילים בתחילת המילים ובסופן. כך תשמרו על הקשב של ילדכם ותעזרו לו לחקות.

5. השמיעו אפקטים קוליים

הוסיפו אפקטים קוליים בזמן קריאת ספרים או משחק בצעצועים במהלך משחק „פלורטיים”.

6. חזרו על „מילות ליבה” במשפטים פשוטים

שמרו על „מילות ליבה” פשוטות ועל משפטים קצרים, והדגישו את מילות הליבה. אם אתם מפריחים בועות סבון, נסו מילים כמו „בועה” או „פוף”.

7. עודדו חיקוי באמצעות שירים

השתמשו במוזיקה כדי לעודד את ילדכם לחקות את תנועות הפה שלכם, עם שירים כמו „אם אתה שמח ואתה יודע” ו„העכביש המשוגע”. שלבו בשירים את התנועות המתאימות להם.

קראו עוד על אפרקסיה ואוטיזם

ASD ועיכוב בדיבור

כשלילד יש עיכוב בדיבור, הורים תוהים לא פעם אם העיכוב נובע מאוטיזם. אף שעיכוב בדיבור הוא סימן לאוטיזם, התסמינים של עיכוב בדיבור ושל אוטיזם שונים מאוד. אם אתם חושדים שלילדכם יש עיכוב בדיבור, חשוב לאבחן או לשלול אוטיזם כגורם לעיכוב.

קלינאית תקשורת יכולה לזהות עיכוב בדיבור, אך אינה יכולה לאבחן אוטיזם. רק רופא התפתחותי יכול לאבחן אוטיזם. כדי לעזור לכם להבין טוב יותר את ההבדל, הנה הסימנים והתסמינים של שניהם.

סימנים ותסמינים של אוטיזם:

• דיבור מאוחר
• היעדר קשר עין או קשר עין קצר
• נסער בקלות משינויים קטנים בשגרה
• תגובות לצלילים, אורות, מגע, ריחות או טעמים מסוימים
• קושי להבין רגשות של אחרים
• מתמקד במגוון מצומצם של תחומי עניין או חפצים
• מבצע התנהגויות חזרתיות כמו הסתובבות או נדנוד
• לא מגיב לשמו עד גיל 12 חודשים
• לא מצביע על חפצים רחוקים עד גיל 14 חודשים

סימנים ותסמינים של עיכוב בדיבור:

• אומר מילים פשוטות, בבירור או שלא בבירור, עד גיל 12–15 חודשים
• לא משתמש בתנועות לא מילוליות כמו הצבעה ונפנוף עד גיל 12 חודשים
• מעדיף להשתמש בתנועות ידיים על פני מילים כדי לתקשר עד גיל 18 חודשים
• מתקשה לחקות צלילים עד גיל 18 חודשים
• מבין מילים פשוטות עד גיל 18 חודשים
• מתקשה להבין בקשות פשוטות
• רק מחקה דיבור או פעולות, אך לא מפיק מילים או צירופים עד גיל שנתיים
• חוזר שוב ושוב על צלילים או מילים מסוימים עד גיל שנתיים
• לא מסוגל להשתמש בשפה כדי להביע צרכים עד גיל שנתיים
• לא מסוגל לבצע הוראות פשוטות עד גיל שנתיים
• טון קול חריג (צרוד או אנפפני) עד גיל שנתיים
• מדבר במשפטים קצרים עד גיל 3
• מספר סיפור עד גיל 4–5

למידע נוסף על עיכובים בדיבור, קראו את המאמר „אם לילד שלי יש עיכוב בדיבור, האם זה אומר שיש לו אוטיזם?

אוטיזם לא מילולי

אף שזו אינה אבחנה רשמית ברצף האוטיסטי, המונח אוטיזם לא מילולי מתאר כל ילד שאינו משתמש בתקשורת מילולית. כ-40% מהילדים נחשבים לא מילוליים, ואין גורם ידוע לכך. בחברה נוטים לקשר בטעות אוטיזם לא מילולי לאינטליגנציה נמוכה, אך אוטיזם לא מילולי אינו מעיד על חוסר אינטליגנציה.

ב-2015 מצאה אוניברסיטת קיימברידג' שאנשים עם תכונות אוטיסטיות נוטים יותר לבחור בקריירות בטכנולוגיה, בהנדסה, במדעים ובמתמטיקה – כולן דורשות אינטליגנציה גבוהה. מחקר נוסף מציג תוצאות מבטיחות לגבי תקשורת מילולית עתידית אצל ילדים לא מילוליים עם אוטיזם.

המונח אוטיזם לא מילולי מתאר כל ילד שאינו משתמש בתקשורת מילולית.

המרכז לאוטיזם והפרעות קשורות בחן רשומות של ילדים עם אוטיזם בגילאי 8 עד 17. כל המשתתפים חוו עיכובי שפה – הם היו לא מילוליים או דיברו רק במילים או בצירופים פשוטים.

המחקר מצא את התוצאות החיוביות הבאות:

1. 70% מהמשתתפים דיברו בסופו של דבר במשפטים פשוטים
2. 47% מהמשתתפים הפכו לדוברים שוטפים
3. לרוב המשתתפים היה מנת משכל גבוהה ממה שחשבו
4. התנהגויות חזרתיות (נדנוד או הסתובבות) ותחומי עניין עזים לא השפיעו על התפתחות השפה

קראו מידע נוסף על אוטיזם לא מילולי

דרכים לעודד התפתחות דיבור בבית

אם לילדכם יש אוטיזם לא מילולי, עבודה עם קלינאית תקשורת חיונית לשיפור התקשורת איתו. עם זאת, יש דברים פשוטים שתוכלו לעשות בבית כדי לחזק את התפתחות הדיבור של ילדכם.

1. התמקדו בתקשורת לא מילולית

הוסיפו תקשורת לא מילולית בכך שתדגימו אותה לילדכם. הגבירו את קשר העין. הנהנו או נענעו בראש כשאתם אומרים כן או לא. הצביעו על החפצים שאתם מדברים עליהם. לימוד רמזים לא מילוליים כאלה משפר את יכולת הילד להביע את צרכיו.

2. קצרו את הדיבור

אם ילדכם מתקשה לבצע הוראות, ייתכן שטווח הקשב שלו קצר וההוראות ארוכות מדי. נסו להתמקד ב„מילות ליבה”, לקצר משפטים ולהשתמש במילים פשוטות יותר. כך תפחיתו את הבלבול של הילד.

לדוגמה: „אל תעמוד על הכיסא!”

קצרו ל: „שב, בבקשה.”

3. חקו את ההתנהגות שלו

שחקו עם ילדכם וחקו את הצלילים או הפעולות שהוא עושה. חיקוי הוא חלק חיוני מההתפתחות, ומחקרים משערים שהוא יכול לנבא את התפתחות השפה. היתרונות של חיקוי כוללים שיתוף רגשות, הבנת חילופי תורות, הגברת הקשב ועידוד עניין חברתי באחרים.

4. השתמשו בכלים חזותיים

ילדים רבים עם אוטיזם לא מילולי זקוקים לעזרים חזותיים כדי להבין טוב יותר ולהביע רצונות וצרכים. יש אפליקציות רבות, כמו Speech Blubs, שעוזרות להתפתחות הדיבור באמצעות חיקוי. גם מערכת תקשורת בהחלפת תמונות (PECS) חיונית לילד לא מילולי כדי להביע צרכים ורצונות.

5. עודדו משחק ואינטראקציה חברתית

מחקרים מראים שילדים לומדים שפה בצורה הטובה ביותר דרך פעילויות מבוססות משחק. נסו לשיר שירים, לשחק משחקי תורות ומשחקי השתוללות עדינים. הדבר החשוב ביותר בפעילויות משחק הוא להיות בגובה העיניים של ילדכם.

6. השאירו לילדכם „מרחב” לדבר

לפעמים הורים ממהרים לענות בשם הילד או שואלים מיד שאלת המשך. כך לא נשאר לילד מספיק „מרחב” להגיב. גם אם ילד לא מילולי מגיב בתנועה, זו עדיין תקשורת. עם הזמן, 15–20 שניות של המתנה בין השאלות יכולות להוביל לתשובה מילדכם.

7. לכו בעקבות תחומי העניין של ילדכם

הכי טוב ללכת בעקבות תחומי העניין של ילדכם ולהתמקד במה שהוא עושה. אם הוא שופך קוביות לגו על הרצפה, אמרו „שופכים לגו” והצטרפו לכיף. כך תעזרו לו לזהות את הפעולה ותרחיבו את השפה בצירופים קצרים וב„מילות ליבה”.

לפעילויות נוספות לאוטיזם לא מילולי קראו את 7 דרכים לעזור לילד עם אוטיזם לא מילולי לדבר

לנקודת מבט של הורה על קידום הדיבור אצל ילד עם אוטיזם לא מילולי קראו את 4 דרכים לעזור לילד עם אוטיזם לא מילולי לדבר

PECS ואוטיזם

מערכת התקשורת בהחלפת תמונות (PECS) מאפשרת לילדים לא מילוליים לתקשר בלי מילים. לילדים עם אוטיזם ומוגבלויות התפתחותיות אחרות, PECS נותנת „קול” להביע צרכים ורצונות. מאז שנות ה-80 עוזרת PECS לילדים ולמטפלים בהם, לטווח קצר וארוך, בפיתוח דיבור מילולי.

מחקרים מצאו שילדים מבינים תמונות טוב יותר אחרי גיל שלוש, ולכן PECS מומלצת לילדים מגיל שלוש ומעלה. כמו כל עזר חזותי, המטרה הכוללת של PECS היא פיתוח דיבור מילולי. יש ילדים שמתקדמים בכל שישת שלבי המערכת ורוכשים שפה מילולית, ואחרים ממשיכים להשתמש בה כדי להביע צרכים ורצונות פשוטים.

PECS נותנת לילדים לא מילוליים „קול” להביע את צורכיהם ורצונותיהם.

כדי שמערכת PECS תעבוד כראוי, הילד צריך להיות מתקשר „מכוון” – כלומר להראות רצון להביע את צרכיו. ילד שהוא מתקשר „מכוון” עשוי, למשל, להוביל מבוגר ביד אל משהו שהוא רוצה.

כך עובדים 6 השלבים של PECS:

שלב 1: לומדים לתקשר

שלב זה עוזר לילד להביע צרכים באמצעות תמונות, בעזרת גורמים מוטיבציוניים כמו צעצוע אהוב. לדוגמה: אם ילדכם אוהב רכבות, השתמשו בתמונה של רכבת צעצוע כדי לעודד אותו להחליף את התמונה ברכבת.

שלב 2: לומדים התמדה והרחקת תמונות

שלב שתיים נבנה על שלב אחת. הילד מחליף תמונות תמורת צורך, אך נוספת גם הרחקת התמונות – הילד צריך להביא כרטיס ממקום רחוק כדי למלא צורך או רצון.

שלב 3: בחירה

בשלב זה מציגים שתי תמונות, והילד צריך להצביע על הכרטיס שבחר או למסור אותו. זה עובד הכי טוב עם גורמים מוטיבציוניים.

שלב 4: הבעת רגשות וצרכים

בשלב זה משלבים תמונות ומילים ליצירת משפטים קצרים. הילד מצרף כרטיסי „אני רוצה”, „אני צריך” או „אני מרגיש” לתמונה של החפץ או הרגש. חלק מהילדים יגיעו רק עד שלב ארבע במערכת.

שלב 5: עונים על שאלה

שלב 5 נבנה על שלב 4, והכרטיסים משמשים למענה על שאלות. הילד משלב כרטיס משפט עם כרטיס תמונה כדי לענות.

שלב 6: מגיבים לשאלה

שלב 6 מרחיב את שלב 5 באמצעות תגובה והערות על שאלות.

איך להתאים את PECS לילדכם

כל ילד שונה, ולכן יש להתאים את PECS לצרכים, לרצונות, לאהבות ולסלידות הייחודיים של ילדכם. אפשר לקנות כרטיסי תמונות מוכנים או להכין לבד. אם אתם מכינים בעצמכם, זכרו את הטיפים הבאים!

טיפים להתאמת PECS לילדכם:

• התמקדו בתחום הצורך - אלה התמונות שילדכם זקוק להן הכי הרבה כדי לתקשר. אם הוא צריך עזרה להביע שהוא רעב, התמקדו בכרטיסים שמייצגים רעב. לדוגמה: כרטיסים עם מאכלי בוקר, צהריים וערב, או המאכלים האהובים עליו.
• לכו בעקבות תחומי העניין של ילדכם - ילד יגלה יותר עניין ב-PECS אם יהיו בה כרטיסים עם הצעצועים, המאכלים והפעילויות האהובים עליו ועוד.
• איורים או תמונות אמיתיות - ב-PECS משתמשים באיורים או בתמונות אמיתיות. הדרך הטובה ביותר לבדוק למה ילדכם מגיב היא להכין כמה תמונות אהובות בשתי הגרסאות, ולראות באיזו מהן הוא מעדיף להשתמש.
• בחרו איך להציג את הכרטיסים - אופן ההצגה תלוי ברמת הסבלנות וההבנה של ילדכם, ובשאלה אם תרצו ליצור לוח זמנים עם הכרטיסים. אם תיצרו לוח זמנים, יש להציג אותו במקום נגיש.

הנה עוד דרכים להציג ולאחסן כרטיסי PECS:

• בקלסר אחסון
• מנוילנים ומחוברים בטבעת מפתחות
• לוח זמנים עם סקוטש
• ספר תקשורת (כולל רצועות סקוטש ארוכות ליצירת משפטים בכרטיסי תמונות)

לנקודת מבט של הורה על התאמת PECS קראו את התאימו מערכת תקשורת בהחלפת תמונות לילדכם

התנהגות סטימינג

התנהגות סטימינג (גירוי עצמי) היא סימן לאוטיזם, אבל גם אנשים ללא אוטיזם עושים סטימינג. זה יכול לקרות לכל מי שחרד או לחוץ, בצורה של כסיסת ציפורניים, טלטול רגל, פיצוח מפרקים ועוד. גם אנשים עם אוטיזם עשויים לעשות את הדברים האלה, אך הסטימינג אצל ילדים עם אוטיזם נראה אחרת, כי הם לא מסוגלים להפסיק.

ילד עם אוטיזם עשוי לעשות את סוגי הסטימינג הבאים:

• נדנוד קדימה ואחורה
• נפנוף ידיים
• קפיצות
• הסתובבות
• הליכה על קצות האצבעות
• מצמוץ חוזר
• סידור מחדש או הצבה בשורה של חפצים
• בהייה במאווררי תקרה או באורות
• הרחה של אנשים וחפצים
• ליקוק או שפשוף של חפצים
• חזרה על מילים וצירופים

חשוב לציין שילד עשוי לבצע התנהגות אחת או כמה, וכל אחת מהן באופן חזרתי. הרשימה שלעיל כוללת התנהגויות אופייניות לילדים עם אוטיזם, אך יש ילדים שהסטימינג שלהם גורם נזק גופני.

התנהגויות סטימינג שעלולות לגרום נזק גופני:

• מכות או נשיכות
• דפיקת ראש
• גירוד עור מופרז
• קילוף גלדים או פצעים
• בליעת חפצים קטנים

אף שהמדע אינו בטוח מה גורם לסטימינג באוטיזם, יש כמה תיאוריות:

1. כדי לגרות את מערכת החושים או להפחית את הגירוי
2. דרך להסתגל לסביבה לא מוכרת
3. כדי להירגע
4. הבעת תסכול
5. הימנעות מפעילויות או מציפיות

אף שהסטימינג של ילדכם עשוי להדאיג אתכם, אין צורך לשלוט בו אלא אם הוא מפריע ללמידה, גורם לבידוד חברתי, מסוכן או יוצר בעיות לבני משפחה אחרים. אם הוא מדאיג אתכם, יש דרכים פשוטות לנהל אותו.

https://www.youtube.com/watch?v=PfEExIDkJ8U

איך לנהל התנהגות סטימינג:

• צעצועים חושיים- צעצועי לחיצה, כדורים חושיים, צעצועים בני עיצוב, צעצועי פידג'ט ועוד.
• שללו בעיות רפואיות- בעיות רפואיות כמו כאבי ראש, דלקות אוזניים וכאבים עלולות לגרום לסטימינג או להחמיר אותו. התייעצו עם רופא הילדים כדי לוודא שהוא אינו נגרם מבעיה רפואית אחרת.
• ספקו סביבה רגועה- הסטימינג מחמיר במצבי לחץ. נסו להימנע ממצבים שבהם ילדכם עלול להיות מוצף בקלות.
• נסו פעילות גופנית- מחקרים מראים שפעילות גופנית משחררת מתח ומפחיתה סטימינג. היא גם מספקת גירוי למי שזקוקים לו במיוחד.
• למדו ויסות רגשי עצמי- כלומר הבעת רגשות בדרך חיובית במקום סטימינג, במיוחד סטימינג שגורם לפגיעה עצמית.

למידע נוסף על סטימינג קראו את כל מה שצריך לדעת על סטימינג אצל ילדים עם אוטיזם

לנקודת מבט של הורה על סטימינג קראו את המאמר התנהגות סטימינג ואוטיזם

סטימינג אוראלי

בדומה לתנועות החזרתיות הנפוצות אצל ילדים עם אוטיזם, סטימינג אוראלי כולל טעימה, לעיסה ו/או בליעה של חפצים. ילדים שעושים סטימינג אוראלי נראים לעיתים קרובות עם בגדים, צעצועים, נייר, כדורים חושיים, עפרונות או עטים וחפצים אחרים בפה.

אבל בסטימינג אוראלי יש סכנות אפשריות שצריך לשים לב אליהן.

1. בליעת חפצים קטנים עלולה לגרום לבעיות בריאות
2. לעיסת חפצים קשים פוגעת בשיניים
3. חפצים עלולים לגרום לחנק

אם ילדכם „לועס”, יש דרכים לנהל את זה ולהרחיק סכנות לעיסה אפשריות.

• בדקו חפצים בבית לעיתים קרובות- בדקו צעצועים, ספרים ובגדים כדי לוודא שאין חלקים חסרים או סימני לעיסה.
• הציעו חטיפים לעיסים- כדי לספק מענה בריא לצרכים החושיים בפה, הציעו חטיפים כמו דגני בוקר יבשים, גרנולה, פופקורן, צ'יפס ירקות, גזר, סלרי, תפוחים, פירות יבשים וחטיפי פירות.
• נסו תכשיטי לעיסה- צמידים, שרשראות וכיסויי עפרונות שנועדו במיוחד לילדים עם צרכים חושיים בפה.
• הפנו את ההתנהגות- אם ילדכם מתחיל ללעוס משהו שאסור, הפנו את הלעיסה לחפץ „בטוח” כמו כדור חושי או תכשיט לעיסה.
• הציעו שתייה בקש- שתייה בקש עשויה לספק את הצורך החושי בפה שילדכם מחפש.

למידע נוסף על סטימינג אוראלי קראו את המאמר 5 טיפים לניהול סטימינג אוראלי

קשיים חושיים

ילדים עם אוטיזם מראים לרוב סימנים של הפרעת עיבוד חושי. בהפרעה זו יש שני סוגים: נמנעי גירוי (רגישות יתר) ומחפשי גירוי (תת-רגישות). כל סוג מציג תסמינים שונים, אך ילדים יכולים להציג תסמינים של שניהם.

ילד נמנע גירוי מתקשה לעבד גירויים מהסביבה ומוצף בקלות, ולכן הוא רגיש מאוד לסביבתו. ילד מחפש גירוי מקבל מהסביבה גירוי חסר, ולכן הוא מחפש גירויים חושיים.

תסמינים של נמנעי גירוי:

• מוסח מרעשי רקע (שאחרים בדרך כלל לא מבחינים בהם)
• נמנע ממגע (חיבוקים והתכרבלות)
• נראה מגושם (נתקל בדברים)
• לא סובל רעשים חזקים
• נבהל בקלות מרעשים חזקים פתאומיים
• בררן מאוד בבגדים
• נמנע מהמונים בגלל רעש או אפשרות של מגע

תסמינים של מחפשי גירוי:

• סף כאב גבוה
• לועס חפצים (סטימינג אוראלי)
• עומד קרוב מדי לאחרים
• קופץ, רץ ומתנגש בדברים
• לא מבין את הכוח של עצמו
• משמיע רעשים חזקים
• התנהגות סטימינג (נדנוד, הסתובבות)
• חוקר את העולם באמצעות מגע

סינסתזיה ואוטיזם

סינסתזיה היא מצב נדיר שמשפיע על 1% מהאוכלוסייה. זהו מצב נוירולוגי שבו גירוי של חוש אחד נתפס בו-זמנית גם בחוש אחד או יותר. רבים נולדים עם המצב, אך אפשר לפתח סינסתזיה גם בהמשך החיים. מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שסינסתזיה עשויה לעבור בתורשה.

אנשים עם סינסתזיה עשויים…

• לראות את המילה „מטוס” בצבע ירוק מנטה
• לדמיין גורד שחקים ולהרגיש טעם של אוכמניות
• לקרוא את המספר שתיים ולראות אדום

https://www.youtube.com/watch?v=88s6guf9egs

אין דרך מוגדרת לאבחן סינסתזיה, אך ד"ר ריצ'רד סיטוביק, חוקר מוביל בתחום, יצר הנחיות ספציפיות שבעזרתן רופאים יכולים לקבוע אם לילד יש סינסתזיה.

הנחיות לאבחון סינסתזיה:

• לא רצונית - התפיסות אינן תוצאה של מחשבה פעילה, הן פשוט קורות.
• מוקרנת - במקום לראות דברים כמו צבע „בעיני רוחו”, האדם רואה את הצבע מחוץ לגופו.
• עקבית וכללית - התפיסות חייבות להיות עקביות בכל פעם. לדוגמה, בכל פעם שאדם שומע שיר מסוים, הוא מרגיש טעם של שוקולד.
• זכירה - התפיסה הסינסתטית נזכרת יותר מהתפיסה המקורית. לדוגמה, אם מישהו מקשר את השם „לאורה” לצבע סגול, הוא יזכור את הסגול ולא את „לאורה”.

מחקרים מצביעים כיום על קשר בין אוטיזם לסינסתזיה. אנשים עם אוטיזם וסינסתזיה מדווחים על רמות גבוהות יותר של רגישות חושית. מחקרים נוספים מדווחים שסינסתזיה נוטה להופיע אצל אנשים עם אוטיזם שיש להם יכולות בזיכרון, באמנות ובחשבון, וגם אינטליגנציה גבוהה.

סינסתזיה אינה גורמת בעיות לילד, אך אם אתם חושדים שיש לילדכם סינסתזיה, חשוב לאבחן אותה כדי להבין טוב יותר איך הוא תופס את העולם לצד האוטיזם.

למידע נוסף על המצב, קראו את המאמר האם יש קשר בין סינסתזיה לאוטיזם?

סלידה ממזון ואוטיזם

בררנות באוכל נפוצה אצל ילדים, אבל אצל ילדים עם אוטיזם היא הופכת לסלידה ממזון. מחקרים מצאו שלילדים עם אוטיזם סיכוי גבוה פי חמישה למגוון מזון מצומצם, ליותר התקפי זעם בארוחות ולאכילה טקסית. המגזין Autism Parenting Magazine מדווח שילדים עם אוטיזם מגבילים לעיתים קרובות את התפריט לפחות מחמישה סוגי מזון.

הגורם המדויק לסלידה ממזון באוטיזם אינו ידוע, אך ההשערה היא שקשיים חושיים הקשורים למזון אחראים לכך. מזון בצבעים עזים עלול לגרום להצפה חושית, וכך מאכלים כמו פלפלים נדחים לגמרי. גם המרקם של מאכלים מסוימים עלול לגרום לסלידה. לדוגמה, ילד עשוי להימנע מפסטה כי הוא לא אוהב את התחושה של אטריות רטובות.

סלידה ממזון היא אתגר להורים לילד עם אוטיזם. גם אם ילדכם בררן מאוד, יש דברים שתוכלו לעשות כדי לחשוף אותו למאכלים חדשים ולהרחיב את מגוון המזון שלו.

5 טיפים להכרת מאכלים חדשים

1. בלי לחץ

אל תנסו לשכנע את ילדכם „לסיים את הצלחת”. זה רק יגביר את הסלידה. במקום זאת, בכל פעם שאתם מציגים מאכל חדש, פשוט השאירו אותו בצלחת ותנו לילד להחליט אם לאכול אותו.

2. אל תערבבו מאכלים

מאכלים מעורבבים עלולים לגרום להצפה חושית, שתוביל רק לסלידה ולהתקפי זעם בארוחות. כדי להימנע מכך, הגישו כל מאכל בנפרד. לדוגמה, אם יש פסטה עם ברוקולי, גבינה ועוף, הפרידו כל מרכיב. אל תנסו „להחביא” מרכיבים בתקווה שהילד לא ישים לב.

3. שלבו חדש עם אהוב

תמיד שלבו מאכל חדש עם אחד המאכלים האהובים על ילדכם. אם תרצו להכיר לו שעועית ירוקה, הגישו אותה לצד מאכל אהוב כמו שניצלונים. כך הילד יוכל לבחור אם לאכול את השעועית, ובכל זאת יאכל משהו בארוחה.

4. אכלו בעצמכם את המאכל החדש

ילדים עם אוטיזם לומדים הכי טוב דרך הראייה. הראו לילדכם שהמאכל החדש טעים בכך שתאכלו אותו בעצמכם. עם הזמן, כשהילד יראה שוב ושוב את המאכל נאכל, הוא עשוי להתחיל לאכול אותו בעצמו.

5. תנו לו לחקור

במקום למנוע מילדכם לשחק באוכל, עודדו אותו! לילדים עם קשיים חושיים, משחק הוא המפתח להכרת מאכלים חדשים. תנו לילד לטעום, להריח ולמשש את האוכל כדי להתרגל אליו.

קראו עוד על סלידה ממזון ואוטיזם

מקורות מידע, ספרים ומגזינים על אוטיזם להורים

המגזין Autism Parenting Magazine

המקור המוביל להורים לילדים עם אוטיזם, Autism Parenting Magazine, צירף אותנו לאחרונה למדור הקישורים השימושיים שלו! זהו כבוד של ממש לקבל המלצה מסמכות מוכרת בתחום ההתמודדות והשגשוג של הורים לילדים על הרצף האוטיסטי. למידע נוסף על מקורות להתמודדות עם ההפרעה המאתגרת הזו, ראו גם את מקורות מידע על אוטיזם להורים – המדריך החדש והמקיף.

כרטיסי ותמונות PECS מקצועיים בחינם

כרטיסי PECS מקצועיים, להדפסה ולהתאמה אישית.

National Autism Resources

מקורות לפריטים חושיים ולכיתה.

Autism Speaks

הסמכות המובילה לכל מידע הקשור לאוטיזם.

סיכום

הפרעת הרצף האוטיסטי היא אבחנה מורכבת. אין לה גורם ספציפי, וכל ילד מציג תסמינים ורמות חומרה שונים מאוד. כל זה הופך את ההורות לילד עם אוטיזם למאתגרת.

ילדים עם אוטיזם זקוקים לזמן נוסף כדי להתפתח בקצב שלהם, בעזרת רופאים, טיפולים, כלים והורים אוהבים וסבלניים כמוכם! אם אתם חושבים שלילדכם עשוי להיות אוטיזם, אבחון מוקדם הוא המפתח. ככל שהסימנים והתסמינים מזוהים ומאובחנים מוקדם יותר, כך ילדכם יקבל מוקדם יותר את הטיפול הדרוש כדי לפרוח ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו!