האם יש קשר בין עיכוב שפתי לבין חומרים כימיים?

אל תיבהלו - ניקיון שגרתי של הבית ממש לא יגרום לעיכובים בדיבור ובשפה. בתחילת המחקר, אימהות נשאלו על השימוש שלהן בכימיקלים ביתיים כמו חומרי ניקוי לרצפות ולאסלות וממסים במהלך ההיריון. הן נשאלו שוב על השימוש באותם חומרים כשהילד היה בגילאי 14 עד 23 חודשים. בנוסף, האימהות דיווחו אם היה להן עובש בבית, על שימוש בחומרי הדברה ומקורות זיהום בשכונה.

כפי שניתן לראות, המחקר לקח בחשבון הרבה מעבר לחומרים הכימיים שמקורם בחומרי ניקוי ביתיים. התפתחות השפה של הילדים נבדקה כשהם היו בני 14 עד 23 חודשים ושוב בגילאי 20 עד 25 חודשים. החוקרים השתמשו במבחן סטנדרטי הבודק הבנה והבעה של שפה אצל ילדים - לדוגמה, זיהוי חפצים ואנשים, מילוי הוראות ושיום חפצים ותמונות.

ניקיון שגרתי של הבית ממש לא יגרום לעיכובים בדיבור ובשפה.

הממצאים הראו שזיהום בשכונה, עובש בבית ושימוש בחומרי הדברה לא היו קשורים באופן מובהק לתוצאות ההתפתחותיות של הילד. עם זאת, ככל שאימהות דיווחו על שימוש תדיר יותר בכימיקלים ביתיים לאחר הלידה, כך התוצאות השפתיות והקוגניטיביות של הילד בגיל שנתיים היו נמוכות יותר.

לא נמצא קשר בין שימוש בכימיקלים במהלך ההיריון לבין תוצאות ההתפתחות של הילד, ייתכן משום שאימהות דיווחו על שימוש מופחת משמעותית בכימיקלים בתקופה זו. רוב האימהות יודעות שאין להשתמש בכימיקלים מסוימים בזמן ההיריון, אך רבות חושבות שלאחר שהתינוק נולד מותר להשתמש בכל מה שרוצים. זה פשוט לא נכון.

בעוד שאימהות רבות עשויות להשתמש בחומרי ניקוי ביתיים ובכימיקלים רעילים אחרים כאשר ילדיהן צעירים, אימהות בעלות הכנסה נמוכה עלולות להתמודד עם אתגרים מיוחדים, כך ציין ג'יאנג.

החוקרים מצאו, למשל, שהן מתגוררות לעיתים קרובות בדירות קטנות יותר, שבהן קשה יותר להרחיק את הילדים מכימיקלים, במיוחד בזמן הניקיון. בנוסף, ייתכן שיש פחות אפשרות לאוורר כראוי את הבית.

לבסוף, הם הסיקו מתוך ראיונות שרופאי ילדים לא סיפקו להורים מספיק מידע בנוגע לכימיקלים מזיקים ולהשפעות האפשריות של חומרים אלה על התפתחות המוח והשפה/הדיבור.

למרות שנמצא קשר בין חשיפה לכימיקלים בינקות המוקדמת לבין התפתחות שפה ודיבור, החוקרים ציינו גם כי יש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע כיצד בדיוק החומרים הכימיים מפריעים להתפתחות.