ילדים וללמוד לקרוא: המדריך המקיף

המאמר הזה מנסה לשים את לימוד הקריאה בהקשר הנכון. למשל, נסקור את חשיבות הקריאה, את ההיסטוריה של שיטות ההוראה בעבר ובהווה, וניתן טיפים ומשאבים שיעזרו לילדיכם לקרוא מוקדם יותר ומתוך הנאה רבה יותר. המטרה היא לעזור לילדיכם להפוך לקוראים לכל החיים.

עוד מדריך מקיף בסדרה

ברוכים הבאים לסדרת המדריכים ״הכול-באחד״ שלנו, המחברת בין כותבי הבלוג סביב נושא חשוב הנחקר לעומק באתר שלנו. הנושא של מדריך זה בוחן כל מה שהורים צריכים לדעת על הוראת קריאה מנקודת מבטו של מורה.

במאמר זה

• חשיבות הקריאה
• ההיסטוריה של הוראת הקריאה
• • אבל כמה זמן כדאי לילדים לקרוא בכל יום?
• טיפים למורים חדשים
• משאבים לעידוד קריאה
• ארגוני האוריינות המובילים בעולם
• Reading Blubs כבר כאן!

חשיבות הקריאה

כתב העת Pediatrics, הפרסום הרשמי של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP), פרסם מאמר בשם קידום אוריינות: מרכיב חיוני ברפואת ילדים ראשונית שבו נכתב:

קריאה קבועה עם ילדים צעירים מעודדת דפוסי התפתחות מוחית מיטביים ומחזקת את קשר ההורה-ילד בשלב קריטי בהתפתחות הילד, מה שבונה כישורי שפה, אוריינות ומיומנויות חברתיות-רגשיות שנשארות לכל החיים.

Pediatrics

ולמה בעצם הקריאה כל כך חשובה?

1. מפתחת כישורי שפה חשובים
   קריאה מעשירה את אוצר המילים באופן ששיחה יומיומית אינה מסוגלת לו.
2. חלק בלתי נפרד מהטכנולוגיה של ימינו
   המסכים הפכו את הקריאה לחשובה עוד יותר.
3. פותחת צוהר לעולם
   הקריאה חושפת את הילד לתרבויות, לסיפורי חיים, להיסטוריות ולחברות שונות.
4. יכולה לשפר מיומנויות חברתיות
   קריאה היא בדרך כלל חוויה משותפת, וכך היא בונה חיבור לשפה וגם לסובבים אותנו.
5. זה פשוט כיף!
   אפשר לגלות עולמות חדשים והרפתקאות מרתקות.

נתונים שגורמים לחשוב

פוסט באתר Reading Clinic מדווח כי ״אחד מכל שלושה ילדים מגיע לכיתה א׳ ללא כישורי השפה הנדרשים כדי ללמוד לקרוא. בנוסף, מיומנות קריאה עד כיתה ג׳ היא המדד החשוב ביותר לסיום מוצלח של התיכון ולהצלחה בקריירה.״

רוצים לדעת יותר על אבני דרך התפתחותיות? מלאו את שאלון הסינון שלנו כדי ללמוד עוד.

האמת העצובה

באותו אתר נכתב כי ״כמעט שני שלישים מהילדים מדי שנה בארצות הברית ו-80% מאלו החיים מתחת לקו העוני אינם מגיעים לרמת קריאה נאותה עד סוף כיתה ג׳.״

בנוסף, ילדים ממשפחות מעוטות יכולת נחשפים לפחות מילים בגיל הרך ומכירים פחות מילים בגיל 3 בהשוואה לילדים מרקע מבוסס יותר. כמו כן, בבתיהם יש פחות ספרי קריאה, מקריאים להם ספרים בתדירות נמוכה יותר, וישנו סיכוי גבוה יותר שיחוו מצוקה ומתח מזיק בגיל צעיר. בסופו של דבר, כל אלה יוצרים פער לימודי משמעותי, עוד לפני שבכלל זכו לתוכניות התערבות במסגרות הגיל הרך.

נתונים נוספים על ילדים בארה"ב וחשיבות הקריאה

1. ילדים שאינם קוראים ברמה טובה עד כיתה ג׳ נמצאים בסיכון גבוה פי 4 לנשירה מבית הספר;
2. שני שלישים מהילדים שאינם קוראים היטב עד סוף כיתה ד׳ יגיעו בסופו של דבר לבתי כלא או יסתמכו על קצבאות רווחה;
3. 25% מהילדים בארה"ב גדלים מבלי ללמוד לקרוא כלל;
4. ארה"ב היא המדינה היחידה בעלת שוק חופשי ב-OECD שבה הדור הנוכחי משכיל פחות מהדור הקודם;
5. יותר ממחצית מתלמידי כיתה ד׳ מעידים שהם קוראים להנאתם ״כמעט בכל יום״, אך רק 20% מתלמידי כיתה ח׳ עושים זאת.

אי אפשר להפריז בחשיבותו של לימוד הקריאה. מה שהנתונים האלה לא מספרים הוא שקריאה, והיכולת לתקשר שנלווית אליה, משפיעות באופן עמוק על הביטחון העצמי של הילד ועל יכולתו להשתלב בין בני גילו. הקריאה פותחת בפני ילדים מסלול של אפשרויות חברתיות ולימודיות רחבות יותר.

ההיסטוריה של הוראת הקריאה

ההיסטוריה של האופן שבו אנו מלמדים ילדים לקרוא התפתחה יד ביד עם ההבנה שלנו את תאוריות התפתחות הילד. ליתר דיוק, הדיונים על מה עדיף: קונסטרוקטיביזם, למידה ממוקדת-לומד או שיטות הוליסטיות, מקבילים לוויכוחים בין השיטה הפונטית לבין גישת השפה כמכלול (Whole Language).

פונמות

במאמר A Brief History of Reading Instruction, המורה סטיבן פארקר מסביר שתוכנית פונטיקה סינתטית... מתחילה לא ממילים שלמות, אלא מהצלילים הבסיסיים ביותר של השפה, המכונים פונמות. פונמות אלו מקושרות לאותיות (גרפמות) שמסמלות אותן במערכת האלפבית שלנו. מילים שלמות נבנות לאחר מכן (מלמטה למעלה) על ידי מיזוג הצלילים הבודדים הללו.

טד גייזל (דוקטור סוס), מתומכי הגישה, אמר: ״אני חושב שהחיסול של לימוד הפונטיקה היה אחד הגורמים הגדולים ביותר לאנאלפביתיות במדינה.״

גישת השפה כמכלול

לעומת זאת, בעוד שהגישה הפונטית היא גישה קונסטרוקטיבית ״מלמטה למעלה״, גישת השפה כמכלול היא גישה התנהגותית יותר, ״מלמעלה למטה״, ״שבה הקורא בונה משמעות אישית לטקסט בהתבסס על הידע הקודם שלו כדי לפרש את משמעות הדברים שהוא קורא״, אומר ג׳ון ריינר מאוניברסיטת צפון אריזונה.

האמת היא שלעתים נדירות גישתו של מורה מתבססת אך ורק על שיטה אחת. כלומר, קוראים מתחילים זקוקים הן למיומנויות פענוח והן למיומנויות הבנה כדי לרכוש מיומנות בקריאה. מורים משתמשים בדרך כלל בגישת קריאה מודרכת ומחלקים את הכיתה לקבוצות לפי רמת מיומנות, המשלבות את שתי השיטות כדי לקדם את יכולות הקריאה. נקודה אחת שמוסכמת על כולם היא שקריאה יומיומית חיונית להצלחה.

אבל כמה זמן כדאי לילדים לקרוא בכל יום?

חלק מהמומחים ממליצים על 15 דקות ואחרים טוענים ש-30 דקות יעשו את העבודה. אהבתי את ההסבר הזה מתוך המאמר של Heidi Songs:

״למה אי אפשר לוותר על 30 דקות קריאה רק הערב?״

בואו נחשב את זה --- מבחינה מתמטית!

1. תלמיד א׳ קורא 30 דקות בכל ערב;
2. תלמיד ב׳ קורא רק 5 דקות בכל ערב.

שלב 1: מכפילים את הדקות בערב ב-7 ימים בשבוע.

1. תלמיד א׳ קורא 210 דקות בשבוע.
2. תלמיד ב׳ קורא 35 דקות בשבוע.

שלב 2: מכפילים את הדקות בשבוע ב-4 שבועות בחודש.

1. תלמיד א׳ קורא 840 דקות בחודש.
2. תלמיד ב׳ קורא 140 דקות בחודש.

שלב 3: מכפילים את הדקות בחודש ב-12 חודשים בשנה.

1. תלמיד א׳ קורא 10,080 דקות בשנה.
2. ותלמיד ב׳ קורא 1,680 דקות בשנה.
3. תלמיד א׳ מתרגל קריאה בהיקף השווה ערך ל-28 ימי לימודים מלאים בשנה.
4. תלמיד ב׳ זוכה לתרגול קריאה השווה ערך ל-5 ימי לימודים בלבד.

שלב 4: עד סוף כיתה ו׳, אם תלמיד א׳ ותלמיד ב׳ ישמרו על אותם הרגלי קריאה:

1. תלמיד א׳ יקרא בהיקף של 60 ימי לימודים מלאים
2. תלמיד ב׳ יקרא בהיקף השווה ל-12 ימי לימודים בלבד.

פער הידע והמידע שנצבר יעמיק משמעותית, וכך ללא ספק גם ההישגים בלימודים. האם תלמיד ב׳ ירגיש בטוח בידע שלו כמו תלמיד א׳?

טיפים למורים חדשים

מאמר מאת יועצת החינוך איליין ק. מק׳אוון מארגן את הוראת הקריאה תחת ״שבע אסטרטגיות של קוראים יעילים במיוחד״. הגישה שלה מציעה עזרים מעשיים ומערכי שיעור שיסייעו לכל מורה חדש לקבל נקודת פתיחה מצוינת בקידום הקריאה של הילדים.

איך לעזור לילדיכם לבנות קשר חזק עם עולם הקריאה

הנה כמה דרכים בדוקות ליצירת חיבור יומיומי ואוהב לקריאה:

1. הקדישו פינה וזמן לקריאה - סדרו פינה קטנה ושקטה שמשדרת שקריאה היא זמן מיוחד, ומעניקה מעט פרטיות. תאורה טובה, כמה ספרים וכריות נעימות יעזרו להם לשקוע בספר בכיף.
2. תנו להם לבחור את ספרי הקריאה - כמו בכל דבר, הילדים יגלו עניין רב יותר אם הם יבחרו בעצמם את הסיפורים שיקראו.
3. שמשו דוגמה אישית - קראו מדי יום ותנו לילדיכם לראות אתכם קוראים ספרים (ולא רק מיילים או מסמכי עבודה).
4. החזיקו מגוון חומרי קריאה בבית - ספרים, מגזינים, עיתונים, מכתבים ממשפחה, מתכונים ועוד.
5. שוחחו על מה שהם קוראים / שאלו שאלות - שאלו שאלות על הסיפור ועל התמונות, ואל תחששו להעמיד פנים שאינכם יודעים את התשובות. ילדים אוהבים מאוד לעזור ולתקן את ההורים.
6. הקריאו להם בכל יום - ראו את החישוב שלמעלה, וזכרו שאם זה הופך לחלק מהשגרה היומית, הרצון שלהם רק ילך ויגבר.
7. בקרו יחד בספרייה העירונית - ביקורים משפחתיים בספרייה המקומית הם נהדרים! מתקיימות שם המון פעילויות חינמיות לעידוד הקריאה והאוריינות.

רגע! הנה עוד כמה רעיונות...

1. הוסיפו קצת הומור והצגות - שחקו את הדמויות, שנו קולות והביעו רגשות. הפיחו חיים בסיפורים בעזרת ההתלהבות שלכם.
2. בשלו ״בקול רם״ - בכל פעם שאתם מבשלים או אופים לפי מתכון, בקשו מהילדים לקרוא את ההוראות יחד איתכם, גם אם הם עדיין אינם מפענחים את כל המילים.
3. קריוקי וכתוביות - קראו את המילים של השירים - יש ילדים שמטורפים על מוזיקה ושירים. קריוקי הוא דרך נהדרת לשיר יחד את השירים האהובים ולקרוא את המילים בו-זמנית!
4. אפשרו להם לקרוא במכשירים דיגיטליים - תנו להם לקרוא בטאבלט כ-15-20 דקות ביום, כדי להתרגל לזמן מסך חיובי ופעיל.

משאבים לעידוד קריאה

בבלוג באתר שלנו תוכלו למצוא כמה פוסטים שעוסקים בנושא רכישת הקריאה. הראשון הוא: "לקרוא לילדים: פער מיליון המילים", שבו קלינאית תקשורת בשם סטייסי בנט דנה בהשפעה של קריאה יומיומית לילדים לפרקי זמן שונים. היא מדברת גם על ההבדלים בין קריאת מילים לבין דיבור. התוצאה עשויה להיות "פער מיליון מילים" משמעותי במיוחד.

אל תפספסו

הפוסט הבא של סטייסי כולל שורה של המלצות נהדרות על ספרים מעולים שיעודדו קריאה אצל ילדים. יש שם כמה קלאסיקות אמיתיות!

אחר כך, כדאי לקרוא את איך סיפורים לפני השינה יכולים לחזק מיומנויות אוריינות מאת האמא והבלוגרית ליסה ואן חרונינגן, שמשתפת בערך החינוכי והמשפחתי של שגרת שינה מסודרת הכוללת סיפורים.

ועוד תכנים מעולים

דוגמה נוספת היא הבלוגרית וקלינאית התקשורת אל רוברטסון, שכתבה פוסט מעשי על האופן שבו אפשר להיעזר בספרים לפיתוח אוריינות אצל ילדים. הפוסט שלה, "10 טיפים לשיפור הקריאה ולימוד השפה", מתמקד ברגע האינטימי של קריאה יחד עם הילדים ומציע אסטרטגיות שיעזרו להם לשאול שאלות, ליהנות ממשחקיות ולטפח סקרנות והתפעלות יומיומית.

הנה רשימה של פוסטים נוספים בנושא קריאה שתשמחו להכיר!

התחילו בהשוואה בין קריאה לתקשורת מבוגרים כדי להבין טוב יותר למה קריאה כל כך חשובה:

קראו עוד על הבנה, שטף והפקת דיבור:

התחילו מוקדם עם טיפים לטיפוח אהבת קריאה מגיל צעיר:

אם תרצו לספר לילדיכם עוד על אמנות הסיפור, זו נקודת פתיחה מצוינת:

מעל לכל, יש כל כך הרבה דרכים שונות לעזור לילדים ליצור חיבור למילה הכתובה – החל מהתמקדות במילים שהם פוגשים בחיי היומיום, דרך מתכונים, מדריכי טלוויזיה, עיתונים מקוונים ועוד המון.

הדבר החשוב הוא פשוט להתחיל, לתרגל מדי יום, לאפשר לילדים לבחור את הנושאים והחומרים שמעניינים אותם, ליהנות כמה שיותר ולהשתמש בדמיון כדי להפיח חיים במילים. כך העולם כולו הופך למעניין ומובן הרבה יותר.

ארגוני האוריינות המובילים בעולם

בבלוג הנהדר "Playing by the Book" תמצאו רשימה מקיפה למדי של עמותות וארגונים הפועלים למען קידום אוריינות. מומלץ מאוד לבקר, לתרום ולשתף רעיונות עם הארגונים החשובים האלה.

Reading Blubs כבר כאן!

אפליקציית לימוד הקריאה החדשה שלנו, Reading Blubs, היא ההמשך הטבעי לאפליקציה הוותיקה שלנו, Speech Blubs. לכן, מעבר לעזרה לילדים לדבר בביטחון ובבהירות, זה היה אך טבעי להמשיך ולעזור להם גם לקרוא ספרים. ברגע שיש לכם מנוי ל-Speech Blubs, תוכלו להתחיל ללמוד עם Reading Blubs בחינם!

לבנות מילים בכיף!

האפליקציה החדשה שלנו משלבת שיטות הוראה מגוונות שנבחרו על ידי מומחי אוריינות, ומלמדת קריאה בצורה מהנה וסוחפת. הילדים מתחילים בתרגילי טרום-קריאה – החל מהרכבת אותיות ועד לקריאת הסיפורים הראשונים שלהם.

כל הסיפורים מקוריים, והספרייה שלנו גדלה מדי יום. והחלק הכי טוב? מנויים מקבלים את שתי האפליקציות באותו מחיר משתלם. המטרה שלנו היא לעזור קודם כל לילדים, וגם לכם ההורים.

לעזור לילדים להפוך לקוראים מיומנים זה הרבה מעבר לרק לימוד צלילי האותיות. הנגשת תהליך הקריאה ועידוד הילדים לשחק במשחקים יהפכו את עולם השפה לחוויה מהנה הרבה יותר! העתיד בהחלט נראה מבטיח וברור יותר!