חוסר בלמידה מתוך חיקוי - מתי כדאי לדאוג?

התפתחות השפה משתנה מאוד מילד לילד, והמעבר שלהם בין שלבי התפתחות הדיבור יכול להיראות אחרת לגמרי אצל כל אחד.

אני יכולה לספר לכם שאני רואה את ההבדל אצל שני הילדים שלי. נורה, בת שלוש, נשמעה כאילו התחילה למלמל ישר מהרחם. הילדה הזאת פשוט לא הפסיקה להפיק צלילים. הבן שלי, בן עשרה חודשים, לא ממש התחיל למלמל עד שהיה בערך בן שבעה חודשים.

אף על פי שהמיומנויות משתנות מאוד, ישנו דפוס למידה אופייני שאנחנו מצפים לראות.

האם הילד או הילדה שלכם מחקים צלילים?

חיקוי הוא אחד הסימנים הראשונים לכך שילדים לומדים את צלילי הדיבור הדרושים לחיבור מילים, והוא חלק מרכזי בהתפתחות השפה אצל ילדים. בתור קלינאית תקשורת, אחת השאלות שאני שואלת הורים היא: "האם הילד מחקה קולות של בעלי חיים, מחוות גוף, או כל צליל אחר שאתם משמיעים?"

שלבים אופייניים בהתפתחות הדיבור לפי גילאים

• מגיל חודש עד שלושה חודשים: תינוקות בוכים ומשמיעים קולות המיה עדינים (cooing);
• בגילאי 4 עד 6 חודשים: תינוקות נאנחים, נוהמים, מגרגרים, צווחים, צוחקים ומשמיעים סוגים שונים של קולות בכי;
• בין גיל 6 ל-9 חודשים: תינוקות ממלמלים בהברות ומתחילים לחקות אינטונציות וצלילי דיבור;
• בגיל 12 חודשים בערך: לרוב מופיעות המילים הראשונות של התינוק, ובין גיל שנה וחצי לשנתיים פעוטות משתמשים בכ-50 מילים ומתחילים לחבר שתי מילים למשפטים קצרים;
• בגילאי 2–3: המשפטים מתארכים ל-4 ו-5 מילים. ילדים מזהים כמעט את כל החפצים והתמונות המוכרים, וכן משתמשים בכינויי גוף (אני, הוא, היא) ובצורות רבים מסוימות. אנשים זרים יכולים להבין את רוב המילים שלהם;
• בגילאי 3–5: השיחות הופכות לארוכות, מופשטות ומורכבות יותר;
• עד גיל 5: בדרך כלל יש לילדים אוצר מילים של כ-2,500 מילים והם מדברים במשפטים שלמים ונכונים מבחינה דקדוקית. הם שואלים הרבה שאלות של "למה?", "מה?" ו"מי?".

בגיל שנה וחצי, אנחנו בהחלט מצפים לראות חיקוי מסוים של מילים. הם חוזרים על מילים או צלילים שהם שומעים אתכם אומרים, כמו המילה האחרונה במשפט. אך לעיתים קרובות הם משמיטים את סופי המילים או תחילתן. לדוגמה, הם עשויים לומר "הב" במקום "הב-הב" או "דוּר" במקום "כדור".

התערבות מוקדמת היא המפתח

בהתבסס על המידע בשאלה למעלה, הייתי ממליצה לפנות לקלינאית תקשורת.

למרות שהילד מסמן במחוות, משמיע קולות של בעלי חיים ומכיר סימנים בשפת הסימנים, אנחנו רוצים לוודא שהוא משתמש במילים מתוך "כוונה תקשורתית". המשמעות היא שאם כואב לו, הוא יכול להביע זאת. אם הוא רעב, האם הוא יכול לומר לכם? זה יפחית תסכול רב בהמשך הדרך.

חשוב לזכור שאם קיימות אבחנות רקע אחרות, הן עשויות לעכב אבני דרך מסוימות!

לדוגמה, ילדים עם תסמונת דאון או על הרצף האוטיסטי לא יגיעו לאבני הדרך האופייניות של דיבור ושפה בדיוק בזמן שבו הם "אמורים" להגיע. למידה מתוך חיקוי היא חלק מאותה התפתחות. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לפנות לקלינאית תקשורת ולהעלות את החששות שלכם לגבי התפתחות הדיבור בפני רופא/ת הילדים!