שלבי רכישת השפה אצל ילדים

פסיכולוגים מתארים את רכישת השפה כתהליך שתלוי במידה רבה, ובעיקר, בטיפוח ובסביבה. במילים אחרות, ילדים לומדים את המילים הראשונות ומעבר לכך כאשר יש להם סביבה עשירה בדיבור.

מנגד, אף שבלשנים ואנשי הגישה המולדת (נאטיביסטים) מסכימים שסביבה של שפה מדוברת חשובה ללמידת תקשורת, הם טוענים גם שהסביבה לבדה אינה מספיקה ואינה הגורם היחיד ללמידה אפקטיבית. התפתחות הילד מתרחשת לאורך כל הדרך – מהמלמול, דרך שפת התינוקות ועד ללמידת שפה מאוחרת יותר.

עזרו לילדכם להעשיר את אוצר המילים עם אפליקציית Speech Blubs. התחילו תקופת ניסיון חינם עוד היום וגלו יותר מ-1,500 פעילויות שהקטנטנים שלכם ייהנו מהן ויאהבו! ❤️

בלשנים טוענים שלמוח האנושי יש נטייה מולדת לרכוש שפה. ההתפתחות הקוגניטיבית בכל הנוגע ללמידת שפה מתבטאת גם כאשר השפה אינה נלמדת באופן ישיר (Chomsky, 2006). לפי טיעון דלות הגירוי (The Poverty of Stimulus), ילדים מסוגלים ללמוד מערכות שפה עשירות במהירות ובקלות, גם עם חשיפה מוגבלת וללא הוראה ישירה (Saxton, 2017).

בזכות היכולת המולדת הזו, שלבי רכישת השפה מתרחשים בעיקרון באותו סדר אצל כל הילדים, בכל העולם! אבני הדרך הן:

1. לפני הלידה: הכנת המוח האנושי לרכישת שפה לאחר הלידה

רכישת השפה מתחילה הרבה לפני שהילד נולד. תינוקות נחשפים לראשונה לדיבור ולשפה כבר ברחם. האוזן האנושית מתחילה לתפקד בשליש ה-3^י של ההריון, בסביבות החודש ה-7 (Saxton, 2017). בתקופה זו, העוברים מגיבים לכל סוגי הצלילים.

מרתק עוד יותר שהם מסוגלים להבחין בין צלילי דיבור לצלילים שאינם דיבור. ברחם, תינוקות רגישים יותר לשפת האם שלהם מאשר לשפות זרות, וגם מבחינים בבירור בין קולה של אמם לבין קולות אחרים (Saxton, 2017). תופעה זו היא אחת מתופעות טבעיות רבות שתומכות בטענה שהשפה "מתוכנתת" במוח האנושי.

שלב זה של קליטת שפה ושמיעה ברחם חיוני לרכישת השפה לאחר הלידה. ילדים שנולדים עם ליקויי שמיעה מולדים או אובדן שמיעה אינם עוברים את השלב הזה. כתוצאה מכך, רכישת השפה מתעכבת בדרך כלל בארבעה עד חמישה חודשים לאחר הלידה (DeLuzio, 2020).

2. מלמול – גיל 7 חודשים

בשלב זה, תינוקות מתחילים לחקור את תכונות הצלילים באמצעות הפקתם. צלילי המלמול המוקדם הם אוניברסליים. עם זאת, עד גיל 8 חודשים חל שינוי במאפייני המלמול (Helms-Park, 2018). המלמול נעשה ייחודי יותר, ותינוקות מתחילים להפיק צלילים שקיימים רק בשפת האם שלהם.

תינוק צרפתי ותינוק אמריקאי לא ימלמלו באותו אופן, כי יש צלילים מסוימים שאינם משותפים לאנגלית ולצרפתית. בשלב זה, הורים יכולים לצפות שילדיהם יעברו שלושה תתי־שלבים, כדלקמן:

בתתי־שלבים אלה, התנועות והעיצורים השכיחים ביותר שמפיקים תינוקות דוברי אנגלית הם: 'i', 'u', 'a', ו־'b', 'd', 'g' ו־'m'. בדרך כלל קל יותר להפיק תנועות מאשר עיצורים, משום שהן אינן דורשות חסימות רבות בחלל הפה או האף.

3. שלב המילה הבודדת (הולופרסטי) – גיל שנה עד שנה וחצי

בשלב זה, ילדים מתחילים לרכוש ולהפיק מילים אמיתיות בשפת האם שלהם. ילד בשלב זה ישתמש במילים בודדות כדי לתקשר. בהינתן ההקשר, מילה אחת נועדה להעביר משפט שלם.

כצפוי, יש חזרתיות רבה מאוד בהפקת המילים. למילים הבודדות שלושה תפקידים:

בשלב זה, ילדים יודעים את משמעות המילים שהם אומרים, שכן הדיבור מלווה לעיתים קרובות בהצבעה באצבע (Helms-Park, 2018).

4. שלב שתי המילים – גיל שנה וחצי עד שנתיים

ילדים נכנסים לשלב זה בדרך כלל כשהם כבר רכשו כ-50 מילים. הם מתחילים להראות שהם מכירים את סדר המילים בשפתם. באנגלית, וגם בעברית, סדר המילים הוא נושא–פועל–מושא (SVO). מקובל מאוד שההפקה תהיה במבנים הבאים:

בשלב זה מופיעים פעלים, שמות עצם ושמות תואר רבים, וגם אינטונציה! האינטונציה מעידה בבירור שילדים אינם תופסים את הדיבור כגוש אחד, אלא כמילים נפרדות שמתחברות כדי להעביר משמעות מורכבת יותר.

5. השלב הטלגרפי – גיל שנתיים עד שנתיים וחצי

בשלב זה, ילדים חווים זינוק או "התפוצצות" באוצר המילים. הדיבור דומה לשפה מקוטעת, שכן מילים דקדוקיות/מילות תפקוד (מילים קטנות) באנגלית כמו 'the',‏ 'a',‏ 'is',‏ 'will',‏ 'of',‏ 'by', וכן צורות רבים, זמנים (עבר ‎-ed) וסיומות פועל/התאמה בגוף (she eat 's') – נשמטים.

בשלב זה, הילד יתקשר בעיקר באמצעות מילות תוכן (פעלים, שמות עצם, שמות תואר) וכמה כינויי גוף כמו 'אני' ו'שלי'.

אף שמילות תפקוד רבות חסרות בשלב זה, ילדים מקפידים על סדר המילים ומבנה השפה שלהם. בהתחשב בסדר המילים באנגלית (SVO), ילדים דוברי אנגלית צפויים להפיק צירופים הדומים למשפטים הבאים:

6. השלב שאחרי השלב הטלגרפי – מגיל שנתיים וחצי ומעלה

בתחילת שלב זה מתחילים להופיע משפטים שלמים. משפטי ציווי ומשפטי חיווי מופיעים ראשונים (Helms-Park, 2018):

משפטים מאוחים (נרכשים ראשונים) ומשפטים מורכבים מופיעים גם הם בשלב מוקדם, אך השליטה בהם מגיעה רק בגיל 4–5 (Helms-Park, 2018):

שאלות ושלילות מורכבות יותר מתפתחות בין גיל שנתיים וחצי לגיל 3 (Helms-Park, 2018). עד יום הולדתו ה-3^י, הילד מתחיל להשתמש ביותר מילים דקדוקיות/מילות תפקוד, כמו סיומת הרבים ‎'-s',‏ סיומות פועל ‎'-ing' ומילות יחס (of,‏ in,‏ by), אך ההתאמה לגוף שלישי מגיעה מעט מאוחר יותר: "She loves candy." לקראת סוף שלב זה, כמעט הכול נרכש עד גיל 5–6 (Helms-Park, 2018).

לסיכום

לאור קווים מנחים אלה לרכישת שפה, חשוב שהורים יזכרו שקצב ההתפתחות השפתית שונה מילד לילד. ילד שנראה מעט מאחור אינו בהכרח סובל מליקוי שפה. שוב, כל ילד הוא ייחודי ושונה. יש ילדים שרוכשים שפה מהר יותר מאחרים.

חשוב תמיד לזכור שהבנת השפה קודמת להפקתה בכמה חודשים. יכולת שפתית אינה שקולה בהכרח להפקה. רוב הילדים שחווים עיכובים בהתפתחות השפה, כולל ליקויי שמיעה, משיגים בדרך כלל את בני גילם עד גיל 3 (DeLuzio, 2020).

מקורות: