האם טווח הקשב של הפעוט שלכם תקין?

וכדי להיות מכלילים עוד יותר: טווחי הקשב של ילדים נוירוטיפיקליים יכולים להיות שונים מאוד מאלה של ילדים עם ADHD או ילדים על הרצף האוטיסטי. בפוסט הזה נבחן את טווחי הקשב של ילדים כדי להמחיש עד כמה ילדים יכולים להיות שונים זה מזה.

במאמר זה

• כלל אצבע כללי
• • טווחי קשב ממוצעים לפי גיל
• הארכת טווח הקשב של הילד
• הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD) וטווחי קשב
• ADD ו-ADHD
• זמן מסך
• אל תוותרו

מנגד, ד"ר ראלף לואיס ממרכז מדעי הבריאות סאניברוק בטורונטו אומר: "למעשה, גם לאנשים שממוקדים יתר על המידה (בקצה הימני של 'עקומת הפעמון' של טווח הקשב) יש קשיים. הם נוטים להיות בררנים, אובססיביים, נוקשים ופרפקציוניסטים, ועלולים לפספס את התמונה הכוללת."

לכן חשוב להעריך את המקום שבו ילדכם נמצא עכשיו וליהנות מהדרך שלו.

כלל אצבע כללי

למומחים יש למעשה כלל אצבע לחישוב טווח הקשב הממוצע של ילדים נוירוטיפיקליים: מכפילים 2–5 דקות בכל שנת גיל של הילד. הטווח משקף את העובדה שכאמור, כל ילד שונה.

מומחים להתפתחות הילד אומרים בדרך כלל שטווח קשב סביר לצפות לו מילד הוא שתיים עד שלוש דקות לכל שנת גיל. זה פרק הזמן שבו ילד נוירוטיפיקלי יכול לשמור על ריכוז במשימה מסוימת.

טווחי קשב ממוצעים לפי גיל

גיל

משך טווח הקשב

2

4–10 דק'

3

6–15 דק'

4

8–20 דק'

5

10–25 דק'

6

12–30 דק'

7

14–35 דק'

8

16–40 דק'

9

18–45 דק'

10

20–50 דק'

מקור: האתר רד קרֵיון אימג'ינֵיישן

כדאי לציין שחלק מחוקרי ההתפתחות מציבים את הגבול העליון על חמש דקות לכל שנת גיל, כלומר ילד בן שנתיים עשוי להצליח להתרכז במשימה עד 10 דקות ברצף. כמובן, אלה רק הכללות. כמה זמן ילד באמת מסוגל להתרכז תלוי במידה רבה בגורמים כמו:

1. כמות הרעשים או הסחות הדעת בסביבה,
2. מידת הרעב או תזונה לקויה
3. היכן על הרצף נמצאת היכולת הטבעית שלו לפעול באופן ממוקד,
4. מידת הלחץ שהוא חש
5. מידת העייפות של הילד/שעה ביום
6. מצבו הבריאותי הכללי של הילד – קשה להתרכז כשמשהו כואב
7. כמה זמן מסך פסיבי היה לילד
8. כמה זמן איכות עם ההורים היה לו
9. הפרעות, מצבים רפואיים או דיכאון
10. ועד כמה הפעילות מעניינת אותו.

אבל אם טווח הקשב של ילדכם קצר מהממוצע, כדאי להתייחס לכך.

דרך אחת היא לפעול באופן יזום ולשתף את ילדכם בפעילויות שמשפרות את טווח הקשב. הנה כמה אסטרטגיות:

הארכת טווח הקשב של הילד

הנה כמה אסטרטגיות פשוטות שעשויות לעזור לילדכם להתרכז טוב יותר:

• השתמשו בפעילויות שמפעילות את היצירתיות של הילד
• הפכו את המשימה למהנה, אם אפשר.
• קשרו את המשימה למשהו שמעניין את הילד
• נסו ספינרים וצעצועי ידיים – מגוון רחב של מוצרים שילדים יכולים להפעיל בידיים תוך כדי ריכוז במשימות אחרות.
• בדקו מה שלומו לעיתים קרובות. חלקו משימות לשלבים קטנים. תנו תגמולים.
• שלבו הפסקות תנועה קצרות.
• היו קרובים פיזית כשאתם נותנים הוראות
• תרגלו פעילויות שמחזקות ריכוז, כמו פאזלים, דגמים ועוד
• לאכול, לשתות וללכת לשירותים
• שבחו התנהגויות חיוביות
• דעו מתי לבקש עזרה

הפרעה על הרצף האוטיסטי (ASD) וטווחי קשב

לרוב הילדים עם ASD יש טווח קשב קצר יותר מאשר לילדים נוירוטיפיקליים. כמורה, זה מידע חשוב עבורי כדי שאוכל לתכנן את השיעורים בהתאם. כל ילד שמתקשה להתרכז משתעמם ומתוסכל מהר מאוד. אין זו דרך לבלות כל יום בחיי בית הספר של ילד! למידה מתוך תסכול גורמת לקשיים בהבנה, בהטמעה ובזכירת מה שאנחנו מלמדים. אבל יש לכך גם השלכות עמוקות יותר.

הביטחון העצמי, תפיסת העצמי והמוטיבציה יהיו נמוכים ממה שהם יכולים להיות. לפי Autism Parenting Magazine, "פחות ממחצית הילדים והצעירים על הרצף האוטיסטי אומרים שהם מאושרים בבית הספר, וחמישה מתוך 10 אומרים שהמורים שלהם לא יודעים איך לתמוך בהם." עלינו לעשות יותר למען ילדינו. הצעד הראשון הוא לעדכן את המורה של ילד עם ASD, כדי שיוכל למקסם את חוויות הלמידה שלו. כך אפשר לבנות מערכי שיעור שעוזרים לכולם.

ADD ו-ADHD

ילדים עם הפרעת קשב (ADD) או הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (ADHD) מציגים שילוב של תסמינים: טווח קשב קצר, אימפולסיביות ולעיתים גם היפראקטיביות. עם זאת, לא כל הילדים עם ADHD היפראקטיביים. בנוסף, בנים נוטים להיוולד עם המצב הביולוגי הזה יותר מבנות.

האתר של הרופאים מאוניברסיטת קולומביה הוא מקור מידע מצוין בנושא. בעמוד שלהם הם מגדירים את ההפרעה, מפרטים את התסמינים ואת שלושת הסוגים, מרחיבים על היפראקטיביות ומסבירים על האבחון והטיפול. אנחנו ממליצים בחום לעיין בעמוד.

לגבי טווחי קשב, הם כותבים:

לילדים בגיל בית ספר יסודי עשויים להיות תסמינים נוספים מלבד חוסר יכולת להתרכז, כמו:

• פעולה בלי לחשוב קודם
• תנודתיות רגשית
• קושי לעקוב אחר דברים כמו שיעורי בית וספרים
• קושי בתכנון
• חוסר יכולת לסיים שיעורי בית או מטלות
• סף תסכול נמוך
• קושי לחלוק, לחכות לתור ולתת לאחרים לדבר
• נטייה לתאונות
• קושי בקבלת החלטות טובות

אנשים נבדלים זה מזה במידת הריכוז הטבעית שלהם וביכולת לשמור על מוטיבציה מסוג זה. כמו בכל תכונה, יש באוכלוסייה הכללית רצף של טווחי קשב: לחלקנו יש באופן טבעי טווח קשב ארוך יותר, ולאחרים קצר יותר. כמו רוב התכונות, גם זו נקבעת בחלקה על ידי הגנים. הביולוגיה של הנושא מרתקת, וזהו תחום מחקר מתפתח שראוי לתשומת ליבנו.

זמן מסך

מאמר שפורסם לאחרונה ב-Slate ציטט את יוניסף שלפיו "ההשפעות השליליות של זמן מסך על תינוקות ופעוטות נעות בין טווח קשב קצר יותר לאמפתיה נמוכה יותר." המחקר בנושא מתפתח במהירות רבה, בין השאר בעקבות מגפת הקורונה והעלייה בשימוש במסכים שבאה איתה. אנחנו מבטיחים להמשיך לעקוב אחר דרכים להאריך את טווח הקשב של ילדים ולעדכן בהתאם.

אל תוותרו

הורים, אל תוותרו. יש ברשת המון מקורות שיכולים לתת לכם רעיונות איך לעזור לילדכם בתקופה הזו. ואל תשכחו לפנות לקלינאית תקשורת אם אתם צריכים משוב מיידי יותר!