מבחן IQ לילדים – למה כדאי לבדוק אותם?

קוגניציה היא התהליך המנטלי של רכישת ידע והבנה באמצעות חוויות, למידה והחושים שלנו. ילדים לומדים ללא הרף – הם ממש כמו ספוג כשמדובר בקליטה ושימור של מידע מגיל צעיר. לעיתים עשוי לקרות שאיש מקצוע מבית הספר, למשל מורה, יבחין בנקודות חוזק או קושי ביכולת הלמידה של הילד או הילדה שלכם. במקרים כאלה הם עשויים להיות מופנים לאבחון קוגניטיבי. 

מהו מבחן IQ?

מונח נוסף לאבחון קוגניטיבי הוא מבדק IQ או מבחן מנת משכל. פסיכולוג או פסיכולוגית מעבירים לילדכם סדרה של פעילויות ומשימות. במסגרת מבחן IQ לילדים נבדקים התפקודים הקוגניטיביים הבאים (ladybughouse.com, 2020):

• הבנה מילולית – תחום זה בודק את אוצר המילים של ילדכם ואת יכולתם להביע ידע ומידע כללי
• תפיסה חזותית-מרחבית – בודקת חשיבה מילולית, הבנה, יצירת מושגים וידע
• חשיבה זורמת (Fluid Reasoning) – בודקת את היכולת של הילד לפתור בעיות חדשות ללא תלות בידע קודם
• זיכרון עבודה – בודק את יכולתו של הילד ללמוד, לתפעל ולשמר מידע כדי להשלים משימות חדשות
• מהירות עיבוד – בודקת את היכולת לעבד מידע חזותי במהירות ולקבל לגביו החלטות

למה כדאי לבדוק את ה-IQ של ילדכם?

בדרך כלל, אבחונים קוגניטיביים או מבחני IQ לילדים מתבצעים כאשר ילדים מתחילים להראות קשיים בבית הספר. הם עשויים להתקשות בלימודים, להפגין התנהגויות הקשורות לתסכול ולהימנע מהכנת שיעורי בית.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם ילדים מופנים למבחן IQ דווקא כשהם מצטיינים במיוחד בלימודיהם. סיבות נפוצות שצוות בית הספר או גורמים אחרים עשויים לציין בהפניה כוללות:

• זיהוי מוגבלות שכלית התפתחותית – האבחון הקוגניטיבי / מבחן ה-IQ לילדים יסייע לשלול או לאשש לקויות למידה 
• זיהוי ואבחון של לקויות למידה והפרעות שונות – אם אכן קיימת לקות, המבחן יאפשר למאבחן לדעת מהם התחומים החלשים ביותר
• הערכת חוזקות וחולשות בעיבוד הקוגניטיבי – מידע זה חשוב לצורך התאמות ושינויים שניתן לבצע בכיתה
• איתור מחוננות – אבחון קוגניטיבי יכול גם לקבוע אם לילד יש אינטליגנציה מעל הממוצע ושכדאי לעודד אותו להשתלב ברמות לימוד גבוהות יותר 
• הערכת השפעתן של פגיעות ראש או פציעות מוחיות

סוגי אבחונים קוגניטיביים

סוג האבחון שייבחר תלוי בגיל הילד או הילדה שלכם. המבדק יתקיים בחדר קטן, רק בנוכחות הפסיכולוג או הפסיכולוגית וילדכם. במידת הצורך יינתנו הפסקות. בנוסף, המאבחן לא ישתמש במילה "מבחן" כדי להפחית חרדת ביצוע. במקום זאת, לרוב משתמשים במילים כמו "חידות" ו"משחקים" כדי להפוך את החוויה למהנה ולרתום אותם ביתר קלות.

גילאי 4 עד 7 שנים ו-3 חודשים – WPPSI-IV (מבחן וכסלר לילדי גן ובית ספר יסודי, מהדורה רביעית)

גילאי 6 עד 16 שנים ו-11 חודשים – WISC-V (מבחן וכסלר לאינטליגנציה של ילדים, מהדורה חמישית)

שלבי תהליך האבחון הקוגניטיבי

אז מה קורה בהתחלה? קיים תהליך מסודר כאשר מומלץ מבחן IQ לילד. זהו לא דבר שקורה בן לילה. 

1. פגישה ראשונית עם ההורים והילד

זהו השלב הראשון בתהליך ההערכה. המאבחן אוסף מידע רקע מההורים, הכולל היסטוריה התפתחותית, יכולות לימודיות, עניינים רפואיים, יחסים במשפחה ונושאים שההורים מעלים, וזאת כדי לגבש תמונה הוליסטית של סביבת הילד. מומלץ להיות כנים ופתוחים ככל הניתן עם הפסיכולוג – הדבר יעזור מאוד להרכיב תמונה מדויקת של ילדכם. 

2. ביצוע המבדקים במפגש אחד או שניים

הדבר תלוי ביכולת של ילדכם ובמידת שיתוף הפעולה שלהם, אך לרוב המבדקים יתבצעו במפגש אחד או שניים. אני בדרך כלל מבצעת אבחוני שפה ודיבור במסגרת קלינאות תקשורת על פני 2–3 מפגשים, מכיוון שאני רואה שאחרי כ-40 דקות הילדים מתחילים לאבד ריכוז. 

3. מתן ציונים ופענוח התוצאות

כל חלק במבחן יקבל ציון ויפוענח בהתאם לנורמות מתוקננות. ציונים אלה ישוו את ביצועי ילדכם לקבוצת השווים באותו גיל. 

4. כתיבת הדו"ח

זהו ככל הנראה החלק הארוך ביותר בתהליך. הדו"ח יכלול תצפיות התנהגותיות על הילד בזמן המבדק, את תוצאות המבחנים עצמם והמלצות להמשך.

5. פגישת משוב (סיכום)

בפגישה זו ידונו הפסיכולוג, המורים, צוות הטיפול בילד, ההורים ואנשי מקצוע נוספים במידת הצורך (למשל, אחות בית הספר) בתוצאות המבדק ויגבשו המלצות מותאמות להורים ולמסגרת החינוכית. 

חשוב לזכור שכל מבדק שנערך נעשה במטרה אחת: לעזור לילדכם. נסו לא לעשות מזה עניין גדול מול הילד, כדי שלא יילחץ או יחשוב שמשהו אצלו אינו בסדר. מומלץ להכין מראש רשימת שאלות שתרצו לשאול לפני תהליך ההערכה ולאחריו!