מהי אפרקסיה של הדיבור ואיך מאבחנים אותה?

במאמר זה

• אפרקסיה ואפליקציית Speech Blubs
• אפרקסיה של הדיבור במספרים
• סימנים ותסמינים של אפרקסיה של הדיבור
• הערכה ואבחון של אפרקסיה של הדיבור
• סיפור מהקליניקה: בן הדוד שאף אחד לא הצליח להבין

אפרקסיה של הדיבור בילדות (CAS) עשויה להופיע כתוצאה מפגיעה נוירולוגית ידועה, בשילוב עם הפרעות נוירו-התנהגותיות מורכבות שמקורן ידוע או לא ידוע, או כהפרעה נוירוגנית אידיופתית בהפקת צלילי דיבור. הליקוי המרכזי בתכנון ו/או בתכנות של הפרמטרים המרחביים-זמניים של רצפי תנועה גורם לשגיאות בהפקת צלילי הדיבור ובפרוזודיה.

ASHA, 2007b, פרק הגדרות CAS, פסקה 1

פפוף! מה זה בכלל אומר? בפשטות, כשילד מאובחן ב-CAS, הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה לומר, אבל איברי הדיבור שלו (הפה, הלשון, חולשת שרירים) מונעים ממנו להפיק את הצליל בבירור. ייתכן שתצטרכו לבקש מהילד לחזור על דבריו כמה פעמים, ועדיין לא תבינו מה הוא מנסה לומר.

אפרקסיה ואפליקציית Speech Blubs

Speech Blubs היא אפליקציה לטיפול בשפה עם ספרייה עשירה של יותר מ-1,500 פעילויות, פילטרים לפנים, פעילויות המופעלות בקול וסרטוני בונוס חינוכיים.

האפליקציה פותחה במקור עבור ילדים עם אוטיזם, תסמונת דאון ואפרקסיה של הדיבור! היא משתמשת בלמידה באמצעות מודלינג בווידאו, שיטה מוכחת לרתימת ילדים על הרצף. התחילו את תקופת הניסיון החינמית עוד היום וגלו פעילויות מרתקות כמו לימוד מספרים, צבעים, צורות, בעלי חיים ועוד הרבה!

אפרקסיה של הדיבור במספרים

• היא אינה נפוצה במיוחד; מופיעה אצל 1–2 ילדים מכל 1,000,
• היא שכיחה יותר בבנים מאשר בבנות,
• לילדים שנולדו עם CAS יש סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים בהמשך בהפרעות שפה, קריאה או כתיבה (Lewis et al., 2004; Lewis & Ekelman, 2007),
• CAS או מאפייניה נצפו בשכיחות גבוהה יותר בילדים שאובחנו בתסמונת X שביר, בגלקטוזמיה ובתסמונת וולוקרדיופציאלית (Kummer, Lee, Stutz, Maroney, & Brandt, 2007),
• אף שילדים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי מאובחנים לעיתים קרובות בקשיי דיבור ושפה, אין זה אומר שהם יאובחנו ב-CAS.

https://www.youtube.com/watch?v=-chvTL9C2lY

צפו בסרטון הזה לסקירה קצרה על אפרקסיה של הדיבור.

סימנים ותסמינים של אפרקסיה של הדיבור

כיום אין מאפיינים ייחודיים המבדילים בין CAS לבין הפרעות אחרות בהפקת צלילי דיבור; עם זאת, יש מאפיינים מסוימים שנצפו באופן עקבי אצל ילדים שאובחנו ב-CAS:

• שגיאות לא עקביות בתנועות ובעיצורים בהברות או במילים חוזרות. כלומר, הילד יכול לומר את המילה „כדור” נכון שלוש פעמים ברצף, ואז לא להצליח לומר אותה בפעם הרביעית.
• הפסקות ארוכות וקטועות בין מילים וצלילים. ילד שמראה מאפיין זה עשוי לעצור ברגעים לא צפויים באמצע משפט, או לפרק מילים ל„חתיכות”, מה שמקשה על התקשורת ועל ההבנה.
• פרוזודיה לא תקינה פירושה שקולו של הילד יהיה רם מדי, שקט מדי או אנפופי. לרוב הילד אינו מודע לכך.
• גישוש ארטיקולטורי הוא סימן נפוץ מאוד שראיתי אצל המטופלים שלי. קל מאוד להבחין בו, כי הילד מזיז את הפה כאילו הוא מדבר, אבל לא יוצא שום צליל. לפעמים זה נראה מכאיב ויכול להסיח מאוד את הדעת.
• דיבור איטי מהרגיל נובע מכך שהילד מתרכז באופן שבו עליו לדבר.

ייתכנו גם קשיים שאינם קשורים לדיבור אצל ילדים שיש חשד שיש להם CAS. תסמינים אלה עשויים לכלול: רגישות בפה (רגישות־יתר או תת־רגישות), עיכובים במוטוריקה גסה ועדינה, קשיי אכילה ואפרקסיה של הגפיים (חולשה בידיים או ברגליים).

https://www.youtube.com/watch?v=WhtuEM9tE-k

הבחנה בין CAS להפרעות אחרות בהפקת צלילי דיבור: דוגמאות וידאו לליקוי פונולוגי ולדיסארתריה

הערכה ואבחון של אפרקסיה של הדיבור

ילדים שיש חשד שיש להם CAS צריכים להיות מופנים לקלינאית תקשורת להערכה מלאה ולאבחון. ההערכה תכלול מגוון כלים סטנדרטיים ולא סטנדרטיים, כמו ראיון הורים. קלינאית התקשורת לא רק תבצע מבדקים, אלא גם תבדוק את מנגנון הפה: היא תסתכל לתוך הפה של ילדכם ותבחן את המבנה שלו. היא גם תבדוק אילו תנועות מוטוריות ילדכם מצליח או לא מצליח לבצע, למשל לחייך או לעשות פרצוף של נשיקה וחיוך. זה חשוב, כי ילדים שאין להם CAS מבצעים משימות אלה בהצלחה וללא קושי.

לאחר ההערכה, כמה דברים עשויים לקרות.

אלה יכולים לכלול:

• אבחון של CAS או של הפרעה אחרת בהפקת צלילי דיבור (למשל הפרעת היגוי ו/או הפרעה פונולוגית) – מומלץ לקרוא את המאמרים האחרים שלי למידע נוסף על הפרעות היגוי לעומת הפרעות פונולוגיות;
• תיאור של מאפייני ההפרעה וחומרתה;
• זיהוי גורמים שעשויים לתרום להפרעת הדיבור;
• המלצות לטיפול הנוגעות ליכולת התקשורת הכוללת, כולל אמצעים של תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח, AAC). אמצעי תת"ח הם דרכים שבהן ילדכם יכול לתקשר אם הפרעת הדיבור שלו חמורה מאוד. הם עשויים לכלול שפת סימנים, לוח תמונות או מכשיר דמוי אייפד שמדבר בשבילו.
• אבחון של הפרעה בשפה המדוברת (הקשבה ודיבור);
• זיהוי קשיים באוריינות (קריאה וכתיבה);
• מעקב אחר התקדמות ברכישת האוריינות אצל תלמידים שאובחנו בהפרעה בהפקת צלילי דיבור, על ידי קלינאיות תקשורת ואנשי מקצוע אחרים במסגרת בית הספר;
• המלצות למערך תמיכה רב־שכבתי בבית הספר של הילד, לתמיכה בהתפתחות הדיבור והשפה; וכן
• הפניה לאנשי מקצוע נוספים לפי הצורך, כולל
• • מרפאה בעיסוק לקשיים שאינם קשורים לדיבור, קשיים סנסו־מוטוריים או קשיי מוטוריקה עדינה;
  • פיזיותרפיסט אם יש חשש לגבי מוטוריקה גסה או טונוס השרירים הכללי;
  • נוירולוג ילדים אם קיימים סימנים נוירולוגיים (למשל חשד לפעילות פרכוסית, רעד או חוסר שיווי משקל);
  • גנטיקאי אם ההיסטוריה הרפואית או המשפחתית של הילד מרמזת על אפשרות להפרעה נוירו־התנהגותית שמקורה גנטי (למשל תסמונת X שביר, תסמונת רט, דיסמורפולוגיה).

לקריאה נוספת: ASHA: "אפרקסיה של דיבור בילדות", 2011

https://www.youtube.com/watch?v=KMkgSwHPDt0&disable_polymer=true

הגדרה ותיאור של אפרקסיה של הדיבור בילדות

סיפור מהקליניקה: בן הדוד שאף אחד לא הצליח להבין

בילדותי היה לי בן דוד שלא ראיתי לעיתים קרובות, אבל כשנפגשנו שמתי לב שקשה מאוד להבין את הדיבור שלו. כולנו נאלצנו לבקש ממנו לחזור על דבריו, וגם אחרי כמה פעמים עדיין לא הבנו מה הוא מנסה לומר. מאוחר יותר אובחן ניקולס על ידי קלינאית תקשורת באפרקסיה של הדיבור בילדות.

קפיצה קדימה לשנות בית הספר היסודי של ניק – והדיבור שלו לא השתפר. כשאני חושבת על זה היום, כשנכנס לתיכון רק כ-25% מהדיבור שלו היה מובן. בשלב הזה הוא כבר לא קיבל קלינאות תקשורת, כי מערכת החינוך טענה שהוא לא מתקדם מספיק כדי להמשיך לקבל טיפול. הדודה והדוד שלי לא חשבו שקלינאות תקשורת פרטית חשובה מספיק, ולכן, למרבה הצער, הדיבור שלו מעולם לא השתפר.

לפני כמה שנים הייתי בחתונה וישבתי ליד ניקולס, שלומד ב-MIT והוא צעיר אינטליגנטי מאוד. בעלי פנה אליי ואמר: „לא הבנתי אף מילה ממה שהוא אמר. מה קורה עם הדיבור שלו?”

אני מספרת לכם את הסיפור הזה משתי סיבות:

(1) חשוב לי שתדעו כמה חשוב לפעול למען ילדכם ולהתעקש על קבלת שירותים. אם בית הספר לא מספק אותם, חפשו טיפול פרטי. אילו הדודה והדוד שלי היו מתעקשים ונלחמים יותר, אני בטוחה שניקולס לא היה נשמע כפי שהוא נשמע בשנות ה-20 לחייו.

(2) הטיפול הוא רק חלק קטן מהיום. חשוב לתרגל בהתמדה גם בבית. זה נכון לכל הפרעת דיבור!

אפליקציית Speech Blubs היא אחד הכלים שתוכלו להשתמש בהם בבית כדי לתרגל דיבור. מוזמנים לקרוא את הביקורות של חלק מההורים שלנו.

הורידו את אפליקציית Speech Blubs לפעילויות מהנות ומרתקות, והתחילו לתרגל כבר עכשיו!