מוזיקה לילדים וקלינאות תקשורת

מוזיקה מפעילה מגוון רחב של מנגנוני עיבוד, החל מקידוד צלילים (הבחנה בין חצוצרה לחליל) ועד תפקודים קוגניטיביים גבוהים כמו רצף, קשב, זיכרון ולמידה. הדבר נכון עוד יותר כשלומדים לנגן בכלי נגינה.

בשל רמת החשיבה הנדרשת כדי לנגן, מוזיקאים נחקרים כבר זמן רב לצורך הבנת הגמישות המוחית, וגם כדי לבדוק את האפשרות המסקרנת שידע מוזיקלי עובר לתחומים אחרים, כמו שפה.

האם אפשר להשתמש במוזיקה בקלינאות תקשורת?

בהחלט! מכיוון שמחקרים רבים הראו את המתאם החיובי בשילוב מוזיקה במפגשי קלינאות תקשורת, קלינאיות תקשורת רבות משתפות פעולה עם מורים למוזיקה או מוזיקאים כדי לבנות תוכניות טיפול למטופלים שלהן.

בין אם מדובר בשיתוף פעולה בין שתי מטפלות במפגש טיפולי ובין אם קלינאית התקשורת מובילה את המפגש לבדה, שילוב מוזיקה לילדים בקלינאות תקשורת יכול להשפיע משמעותית על מי שמתמודדים עם הפרעות דיבור ושפה (The ASHA Leader, 2012, פסקת המבוא והפסקה „Where is Music Therapy Headed”).

https://www.youtube.com/watch?v=iS4LsXmZpHE

צפו בסרטון על שימוש במוזיקה עם ילדים שאינם מדברים ועם ילדים על הספקטרום האוטיסטי.

לקלינאות תקשורת ולתרפיה במוזיקה יש הרבה במשותף. The ASHA Leader מתאר כיצד מטפלים במוזיקה וקלינאיות תקשורת עובדים עם סוגים דומים של מטופלים. שני סוגי המטפלים עובדים עם אנשים עם מוגבלויות התפתחותיות ולקויות שמיעה. המאמר הספציפי של ASHA, „In Harmony” (2012) ב-The ASHA Leader, ממשיך וקובע כי:

מחקרים מצביעים על כך שקיימות רשתות עצביות משותפות לדיבור ולמוזיקה.

The ASHA Leader, 2012, "מהו טיפול במוזיקה"

עם זאת, תרפיה במוזיקה אינה מתאימה לכולם. יש מטופלים שעלולים למצוא אותה מסיחה או מתסכלת (למשל מטופל שעבר שבץ). חשוב לעקוב אחר התגובה של כל אדם כדי לבדוק אם היא מועילה!

איך להשתמש במוזיקה?

אפשר לשלב מוזיקה לילדים במפגש טיפולי בדרכים רבות: להשמיע אותה כמוזיקת רקע, לבקש מהמטופל לשיר יחד עם השיר, או לתת לילד להמציא מילים משלו כדי לתרגל אוצר מילים ודקדוק.

במקרים רבים, מוזיקה שיפרה את המוטיבציה, הגישה והביצועים של מטופלים בקלינאות תקשורת (The ASHA Leader, 2012). אין ספק שמוזיקה בדרך כלל מעוררת תחושה או רגש. חשבו מה אתם עושים כשאתם שומעים את השיר האהוב עליכם, או כשברדיו מתנגן שיר שאתם ממש לא סובלים. היא מעוררת תגובה כלשהי.

תיאור מקרה: שירי ילדים וטיפול

קראתי על תיאור מקרה של ילד בן 4 בשם אלן, שקיבל טיפול בקלינאות תקשורת בשל בעיות בריאות רבות. אלן לא הצליח לתקשר כמצופה מילד בגילו. במקום זאת, הוא השתמש במחוות כדי למשוך תשומת לב ולבקש פעולות (Geist et al., 2008, עמ' 313).

לפי המאמר, הוא התקשה להבין מילים והוראות ולא הצליח לבטא מילים או משפטים בבירור (Geist et al., 2008, עמ' 313). בנוסף, אלן לא השתתף בפעילויות עם ילדים בני גילו ולא ניסה לתקשר איתם.

אלן לא היה מעורב ולא גילה עניין בטיפול בקלינאות תקשורת, אבל הוא כן התעניין במוזיקה במפגשי התרפיה במוזיקה.

תוצאות התרפיה במוזיקה של אלן הראו שהאינטראקציה החברתית גדלה במסגרת אחד על אחד כאשר המוזיקה שימשה כחיזוק.

Geist et al., 2008, עמ' 313

כלומר, הוא כבר לא הסתמך על מחוות כדי לתקשר; הוא השתמש בעיקר במילים! ההתנהגות הקודמת של אלן פחתה כשהטיפול שילב מוזיקה.

במקרה של אלן, שיתוף הפעולה בין קלינאות התקשורת לתרפיה במוזיקה הצליח.

השורה התחתונה

אז מה אפשר ללמוד מכל המחקרים והנתונים?

בקיצור, אם ילדכם אוהב מוזיקה, שווה לנסות לשלב אותה במפגש הטיפולי.

אם נראה שהוא משתעמם או לא מתעניין בקלינאות תקשורת רגילה, השמיעו מוזיקה במפגש הבא ובדקו אם זה משנה משהו! כל ילד הוא ייחודי ולא כולם יגיבו באותה דרך. אבל אם המוזיקה עובדת – השתמשו בה!