שסע חך ושפה: גורמים, טיפול וקלינאות תקשורת

במאמר זה

• תרגול קלינאות תקשורת מהנה בבית עם Speech Blubs
• עד כמה שכיחים שסע חך ושסע שפה?
• שסע חך: גורמים וגורמי סיכון
• טיפול בשסע חך
• קלינאות תקשורת לשסע חך

שסעים מתוארים לפי המבנים המעורבים (שפה, רכס המכתשית, חך קשה, חך רך), הצד (חד־צדדי משמאל, חד־צדדי מימין או דו־צדדי) והחומרה (רוחב השסע והיקף המבנים המעורבים). שסעים יכולים להיות מבודדים (שסע שפה בלבד או שסע חך בלבד), או להופיע בשילוב. הם יכולים להיות חד־צדדיים (בצד אחד) או דו־צדדיים (בשני הצדדים), והם יכולים להיות מלאים או חלקיים (ASHA).

התמונה שלמעלה מציגה את סוגי השסעים השונים שעלולים להופיע. הם משתנים בעומקם, בחומרתם ובמיקומם. תמונות (d) ו־(e) מציגות את הצורות החמורות ביותר של שסע חך.

שסע שפה ושסע חך עשויים להיות קשורים למספר רב של רצפים או תסמונות גנטיות וקרניופציאליות (של הגולגולת והפנים), שחלקן נדירות.

הנה כמה דוגמאות:

• תסמונת חסר 22q11.2 (המוכרת גם כתסמונת ולוקרדיופציאלית [VCFS] ורצף דיג'ורג')
• תסמונת סטיקלר
• רצף פייר רובין
• תסמונת ון דר וודה
• תסמונת טריצ'ר קולינס
• מיקרוסומיה קרניופציאלית (קשת של הפרעות, כולל תסמונת גולדנהאר)
• תסמונת גמילה ביילודים (NAS), הכוללת את הפרעות הספקטרום של תסמונת האלכוהול העוברית (FASD)

תרגול קלינאות תקשורת מהנה בבית עם Speech Blubs

ככל שמתרגלים יותר, לומדים יותר! נסו את אפליקציית Speech Blubs למפגשי טיפול מהנים ומרתקים עם הקטנים שלכם.

עד כמה שכיחים שסע חך ושסע שפה?

ברחבי העולם, שסעים בפה מכל סוג (כלומר שסע שפה, שסע שפה וחך או שסע חך מבודד) מופיעים בכלידה חיה אחת מכל 700 (ארגון הבריאות העולמי [WHO], 2001).

הערכות בינלאומיות המתייחסות רק לשסע שפה, עם או בלי שסע חך, נעות בין 7.94 ל־9.92 לכל 10,000 לידות חיות (IPDTOC, 2011; Tanaka, Mahabir, Jupiter, & Menezes, 2012).

שסע שפה, עם או בלי שסע חך, הוא המום המולד השני בשכיחותו בארצות הברית: הוא מופיע בלידה אחת מכל 940, כלומר 4,437 מקרים בכל שנה (Parker et al., 2010).

שסע חך: גורמים וגורמי סיכון

אין גורם יחיד לשסע שפה וחך. עם זאת, ההערכה היא שרוב המקרים נובעים מתורשה רב־גורמית – אינטראקציה בין הגנים של האדם (נטייה גנטית) לבין גורמים סביבתיים מסוימים (ראו למשל Beaty et al., 2011). שסע עשוי להיגרם גם משינויים כרומוזומליים אצל ילדים שנולדו עם תסמונות גנטיות.

גורמי סיכון שמעלים את הסבירות לשסע שפה וחך:

• היסטוריה משפחתית משמעותית של שסע שפה וחך (למשל גרוסן ועמיתים, 2010; נטסומה, קוואי, אוגי ויושידה, 2000; סיברטסן ועמיתים, 2008).
• מוצא – שסע שפה וחך שכיחים יותר בקרב אסייתים וילידים אמריקאים מאשר בקרב אפרו־אמריקאים (ראו הפרק על שכיחות ותחלואה).
• מין – לבנים יש סיכוי גבוה יותר לשסע שפה עם או בלי שסע חך; לבנות יש סיכוי גבוה יותר לשסע חך ללא שסע שפה.
• חשיפה לחומרים סביבתיים מסוימים, כגון טבק ואלכוהול, תרופות מרשם וסמים (למשל ארפינו ועמיתים, 2000; דרו, וילקוקס, דרבון ולי, 2008; קלן, 2003; לי ועמיתים, 2010; ליטל, קרדי ומונגר, 2004; ואן חלדר, ריפהאוס, קייטון ו־ורלר, 2009).

טיפול בשסע חך

הטיפול בכל מום קרניופציאלי כולל מגוון רחב של אנשי מקצוע, ביניהם אחיות, רופאים, קלינאיות תקשורת ורכזי טיפול. הטיפול עשוי לכלול גם התערבות מוקדמת בהאכלה, טיפול שיניים ויישור שיניים, טיפול שמיעתי ומעקב אחר מצב השמיעה, וכן שירותים פסיכולוגיים.

ייתכן שיידרש גם ניתוח לתיקון השסע. ללא ניתוח, יופיעו אצל הילד קשיים בהגייה וקשיים פונולוגיים, בעיות של אנפוף בדיבור ובעיות בשיניים.

הניתוח מתבצע בדרך כלל בששת חודשי החיים הראשונים לתיקון שסע שפה, ובשנת החיים הראשונה לתיקון שסע חך (ASHA).

קלינאות תקשורת לשסע חך

חלק בלתי נפרד מהצוות של ילדכם תהיה קלינאית תקשורת, שתעבוד על הנושאים הבאים:

• שימוש בטכניקות למיקום פונטי, בדרך כלל החל בעיצורים שפתיים (צלילים כמו /ב/, /פ/ ו־/מ/) ובהמשך מעבר לצלילים קשים יותר בהדרגה.
• שימוש בלחישה עדינה או בצליל /ה/ ממושך כדי ללמד זרימת אוויר קלה דרך הפה.
• הוספת /ה/ אחרי עיצורים סותמים כדי למנוע שימוש בסגר גרוני לפני תחילת התנועה [למשל פ(ה)ה במקום "פה"].
• ללמד את ילדכם להבחין בין צלילים שנהגים נכון לבין צלילים שנהגים באופן שגוי. היכולת לעקוב אחר ההגייה של עצמם תהיה חשובה כשיסיימו את הטיפול.
• מתן רמזים חזותיים, כולל
• • שימוש בתרשים צידי או בדגם של הפה כרמז חזותי למיקום;
  • הצבעה על השפתיים או הלשון כרמז למיקום;
  • רמזים חזותיים לזרימת אוויר (למשל שימוש בנוצה: הילד נושף אוויר מהפה ורואה אותה זזה); וכן
  • שימוש במראה כדי לצפות במיקום איברי ההגייה (היכן הלשון בזמן הגיית הצליל /ל/) – יושבים זה לצד זה, כך שהילד יכול לראות בהשתקפות את עצמו ואת המטפלת שמדגימה.
• מתן רמזים מילוליים, כמו הנחיות למיקום הנכון, לאופן ההגייה או לזרימת האוויר.
• מתן רמזים מישושיים (מגע), כגון
• • מישוש שרירי הצוואר כדי לזהות מיקום שגוי בסגרים גרוניים (בצלילים /ק/ ו־/ג/)
  • תחושת משב האוויר על כף היד בזמן הגיית צלילים כמו /פ/;
  • שימוש באצבע כדי לחוש את סגירת השפתיים ואת לחץ האוויר בפה בצלילים כמו /פ/, /ב/, /מ/; וכן
  • סגירה או צביטה של האף (חסימה אפית) כדי לתת תחושה של לחץ אוויר בפה ולמנוע שגיאות של זרימת אוויר דרך האף (ASHA).

מטרה נוספת שקלינאית תקשורת עשויה לעבוד עליה היא קשיי האכלה ובליעה. תינוק שנולד עם שסע חמור יזדקק לתזונה בדרך מותאמת. ייתכן שיהיה צורך לשנות את תנוחת ההאכלה או להשתמש בבקבוק מסוג אחר. קלינאית התקשורת ויועצת ההנקה יעבדו יחד על הכנסת מזון מוצק ונוזלים לתזונת התינוק באופן בטוח ובזמן המתאים.

אחד הדברים החשובים ביותר לזכור בהאכלה הוא לשמור עליה רגועה ככל האפשר – גם לתינוק וגם להורים.

https://www.youtube.com/watch?v=-xUGpcOslsM

האכלת תינוק עם שסע שפה או חך בבקבוק