גיל שנתיים הנורא – האם הוא באמת עד כדי כך נורא?

ניסיתי לדבר איתו מתוך ייאוש. הראיתי לו דברים והוא פשוט דחף הכל הצידה. הפנים שלי התחילו לבעור כשניסיתי למצוא מעבר ריק ליד מחלקת הבגדים כדי להרגיע את הצרחות שלו. אבל לא הייתה דרך מילוט וכבר הייתי בעצמי על סף דמעות. איך עוצרים התמוטטות רגשית של פעוט בן שנתיים באמצע החנות? נגמרו לי כל הרעיונות.

במאמר זה

• מהו גיל שנתיים הנורא?
• כמה זמן נמשך גיל שנתיים הנורא?
• איך להתמודד עם גיל שנתיים הנורא
• איך אפשר לעצור התמוטטות רגשית של פעוט בן שנתיים?
• התקפי זעם לעומת מרדנות וקשיים התנהגותיים

מהו גיל שנתיים הנורא?

הייתי בשלב המוכר של הילדות שנקרא "גיל שנתיים הנורא" (Terrible Twos).

זה השלב שאימהות והורים רבים מדברים עליו, ומחליפים מבטים מלאי הבנה של "אני זוכרת את הימים האלה".

בסביבות גיל שנתיים הפעוט שלכם יתחיל לחפש יותר עצמאות. הם מתחילים לגבש דעות והעדפות, ומגיעים לאבן דרך התפתחותית משמעותית. זו תקופה שבה הם עלולים לחוות תסכול רב אם הרצונות או הצרכים שלהם לא מובנים – לעיתים קרובות בשל היעדר מיומנויות שפה, מוטוריקה עדינה ויכולת להמתין בסבלנות.

זה עשוי להיות שלב מאתגר עבור הורים, אבל מבטיחים לכם – אתם לא לבד.

חלק מהדברים שתשימו לב אליהם כוללים בכי משום מקום, מאבקים על דברים שמעולם לא היו עליהם ויכוחים ורצון שהכל ייעשה בתנאים שלהם. לפעמים זה גם אומר שזמני מעבר נמשכים יותר זמן, למשל כשזמן המשחק מסתיים או כשפעילות מסוימת נגמרת.

כמה זמן נמשך גיל שנתיים הנורא?

אין נקודת התחלה וסיום מוגדרות מראש לשלב גיל שנתיים הנורא. הוא מתחיל בערך בתחילת גיל שנתיים ויכול להימשך עד תחילת גיל שלוש.

מניסיוני, כל אחד מהילדים שלי התנהג אחרת. אצל הבן שלי זה התחיל מוקדם, בעוד שאצל הבנות שלי זה הופיע יותר לקראת סוף גיל שנתיים ונמשך לתוך גיל שלוש. ואצל הבת שלי, גיל שנתיים הנורא לווה גם בחוצפה והפגנת אופי.

פרק הזמן שהיה חשוב יותר מבחינתי היה כמה זמן יימשכו ההתפרצויות האלה, איך להפוך אותן לפחות תכופות ואיך להתמודד איתן.

איך להתמודד עם גיל שנתיים הנורא

כשנכנסים לגיל שנתיים הנורא, תתחילו לראות אולי יותר ימים שבהם לילד או לילדה יש דעה נחרצת על כל דבר – על הבגדים, על האוכל ועל המשחקים שלהם.

ראשית, חשוב להבין שרגעי המרדנות של הילדים מגיעים בהתפרצויות קצרות. התקפי זעם יכולים להימשך בין 5 ל-20 דקות, ולעיתים הם קורים ברגעים הכי פחות נוחים של היום. עם זאת, יש הבדלים בין התקפי זעם לבין התמוטטות רגשית (meltdown).

כשרגעים אלה מגיעים, עשו כמיטב יכולתכם לא לצעוק על הילדים ולא להעניש אותם. נסו קודם כל להבין את התסכול שלהם. וקחו נשימה עמוקה. שוב: קחו נשימה עמוקה. המטרה היא להשתדל להישאר רגועים.

הילדים צעירים מדי מכדי לווסת את הרגשות והתסכולים שלהם בעצמם. לכן, כהורים, תפקידנו לאפשר להם לעבד את הרגשות האלה.

קל יותר לומר מאשר לעשות. אני יודעת מה אתם חושבים: "לעבד את הרגשות שלו?" הרי הייתי באמצע הסופרמרקט, ניסיתי לערוך קניות כשהבן שלי לגמרי התפרק.

אבל חשבו על הדוגמה הבאה: גם כמבוגרים, יש פעמים שבהן אנחנו מנסים למצוא את המילים הנכונות ומתסכל אותנו שאנחנו מתקשים להסביר את עצמנו.

שאלו את הילדים שאלות כדי לבדוק אם תוכלו להרגיע אותם באמצעות התחושה שמבינים אותם.

הציעו צעצועים מרגיעים או חפצים שהם עשויים לגלות בהם עניין. אבל אם התקף הזעם קשור, למשל, לממתק או לצעצוע שאינכם מעוניינים לתת – עמדו על שלכם.

אל תתנו להם את הפריט מתוך ויתור ותחושת חרטה. הכלל שלכם הוא הכלל. אם תוותרו ותיכנעו, אתם עלולים לעודד דפוס פעולה שגוי: "אם אבכה ואצרח כשאני לא מקבל מה שאני רוצה, ככה אשיג את זה".

אם אתם במקום ציבורי כפי שקרה לי, נסו להתרחק במהירות למקום צדדי יותר, כדי שתוכלו להציע נחמה ולמנוע מעצמכם להיכנס לתסכול. התסכול שלכם רק יוסיף שמן למדורה – וזו ממש לא המטרה.

איך אפשר לעצור התמוטטות רגשית של פעוט בן שנתיים?

הנה כמה שיטות שלמדתי לאורך 19 שנות אימהות.

קודם כל, הקפידו על שגרה: ילדים צעירים זקוקים במיוחד לשינה שלהם. קבעו שעת שינה קבועה ושמרו על זמני שנת צהריים עקביים. ייתכן מאוד שהתקף זעם נובע מעייפות או מרעב. ילדים פורחים בתוך שגרה, וכהורים אתם מרוויחים ממנה אפילו יותר. כשילדים יודעים למה לצפות, הם פחות חשים חוסר שקט. שגרה מאפשרת לכם לתכנן מראש ולעשות דברים כשהילדים ישנים.

לעולם אל תצאו מהבית בלי חטיפים ונשנושים: זהו טיפ פשוט ומציל חיים – ילדים אוהבים נשנושים, והם לפעמים כמו בור ללא תחתית. חטיפים הם דרך מצוינת להסיח את דעתם בזמן קניות וסידורים.

עשו דברים מוקדם יותר: לילדים יש את רמות האנרגיה הגבוהות ביותר בבוקר, ובאופן כללי הם מתפקדים טוב יותר בשעות האלה. רופאת שיניים לילדים אפילו סיפרה לי שהם קובעים בכוונה תורים לכל הילדים מתחת לגיל 5 לפני שעות הצהריים. היא ציינה שבשעות אלו הילדים משתפים פעולה בצורה הטובה ביותר, וכך נמנעת ה"נפילה" שלפני שנת הצהריים.

קחו איתכם צעצועים או משחקי הרכבה ומישוש שהילדים יכולים להתעסק איתם בזמן שאתם מחוץ לבית. הם יכולים לשמש כהסחת דעת מצוינת אם אתם נאלצים להמתין יותר מהרגיל. אל תחששו להוציא את הטלפון או הטאבלט במידת הצורך – רק שימו לב למשך הזמן ולתוכן שבו הם צופים.

אני מעדיפה להשתמש באפליקציות למידה כמו Speech Blubs במקום לצפות כל הזמן בסרטים או בסדרות.

התקפי זעם לעומת מרדנות וקשיים התנהגותיים

הבת הבכורה שלי נהגה להתווכח איתי יותר משני הצעירים בגיל הזה, אך סימן ברור לבעיה עמוקה יותר הופיע כאשר זה הפך לתכוף וההתנהגות הזו גלשה למספר פעמים ביום. לעיתים קרובות היא הפגינה מרדנות של ממש, מעבר לסתם התקף זעם.

לא ידעתי להבדיל בין הדברים כשהיא הייתה ילדה יחידה. אבל אז הגננות והמורות שלה התחילו לשים לב לכך שחלק מקשיי ההתנהגות שלה הופכים למדאיגים יותר במסגרת החינוכית.

בהמשך התברר שלבתי יש ADD, ODD (הפרעת מרדנות והתנגדות), חרדה ודיכאון.

אם מתחילות להתעורר אצלכם דאגות לגבי הילד או הילדה, הקפידו לפנות לעזרה ולהתייעץ על כך עם רופא הילדים.

דברים שכדאי לשים לב אליהם:

• התקפי זעם תכופים וממושכים יותר
• התנהגות תוקפנית
• הסתגרות והתכנסות בעצמם
• פגיעה עצמית
• נשיכות, הרמת ידיים והכאת אחרים
• צעקות בחזרה והתקפי כעס

פנו לעזרת רופא או רופאת הילדים, ובמידת הצורך פנו לאנשי מקצוע נוספים כגון יועצים, מטפלים ופסיכולוגים. התמודדות עם הקשיים ברגע שמזהים אותם תסייע רבות לטווח הארוך.

לסיום, אפשרו לילדכם – וגם לעצמכם – לעבד את החוויה. התקפי זעם יכולים להגיע בהפתעה. עזרו לילדיכם להתמודד עם התסכול.

כל ההורים עוברים את השלב הזה. וחשוב להבין שזה לא קורה בגלל הורות לקויה. התקפי זעם הם חלק טבעי ונורמלי מההתפתחות.