שני ילדים – האם אצליח להסתדר עם זה?
רציתי לכתוב את הפוסט הזה כדי שנשים בהריון או אימהות טריות ידעו שהן ממש לא לבד אם הן מרגישות ככה. וגם כדי להזכיר לכולם שכן, בהחלט אפשר לאהוב את שני הילדים באותה...
מאת Stacie Bennett•Feb 6, 2022•4 דק׳
רציתי לכתוב את הפוסט הזה כדי שנשים בהריון או אימהות טריות ידעו שהן ממש לא לבד אם הן מרגישות ככה. וגם כדי להזכיר לכולם שכן, בהחלט אפשר לאהוב את שני הילדים באותה המידה, ולמעשה, אני מרגישה שהאהבה שלי רק גדלה.
ההתחלה
כשנכנסתי להריון עם בתי נורה בשנת 2016, התרגשתי, הייתי לחוצה וחרדה – כל הרגשות שאימא בפעם הראשונה חווה. זה היה הריון קל מאוד ללא סיבוכים, כך שאני מחשיבה את עצמי לבת מזל במיוחד.
מהרגע שראיתי אותה, הייתי שבויה בקסמה. אהבתי אותה יותר ממה שאי פעם חשבתי שאפשר לאהוב בן אדם. למרות שאהבתי את נורה והייתי מוקסמת ממה שבעלי ואני יצרנו, התמודדתי עם דיכאון לאחר לידה עד שנורה הייתה בערך בת 9 חודשים.
זו הייתה תקופה נוראית וחשוכה בחיי, ואני כל כך שמחה שהיא לא חזרה על עצמה עם בני. כשאני מביטה לאחור על הימים ההם, פחדתי להביא עוד ילד כי לא רציתי להרגיש שוב את אותם הדברים.
זו הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שהיססתי אם להביא עוד ילד לעולם. זה לא שלא חשבתי שנוכל להתמודד עם זה; פשוט חששתי לסבול שוב מדיכאון.
למרבה המזל, יש לי בעל מדהים שתמך בי לאורך כל הדרך, ומשפחה שהייתה שם בשבילי ברגעים שהייתי צריכה אותם ביותר.
עוד תינוק?
כשנורה הייתה בערך בת שנה וחצי, התחלנו לדבר על ילד נוסף. רציתי שיהיה לנורה אח או אחות, כי ידעתי על כל היתרונות שזה יכול להעניק לה. יהיה לה מישהו לגדול איתו, לשתף אותו בסודות, ושיתמוך בה.
אחרי כמה חודשים בלבד, מצאתי את עצמי שוב בהריון. ברגע שראיתי את שני הפסים הקטנים, התחלתי להרגיש מוזר. דאגתי שלא אוכל לאהוב את התינוק השני כפי שאהבתי את נורה. נורה הייתה הפרטנרית הקטנה שלי. היא הייתה הגרסה המוקטנת שלי ותמיד הייתה לצידי.
לאורך כל ההריון, הקפדנו לבלות כמה שיותר זמן עם נורה ולשתף אותה בעיצוב החדר שלו, קנינו לה ספרים על אחות גדולה, ונתנו לה לדבר עם הבטן שלי בכל פעם שרצתה.
אני מרגישה שזה עזר לה המון בכל מה שקשור להכנה לקראת הלידה של ניקולס.
הוא כאן!
ניקולס נולד בשנת 2019, כשנורה הייתה כמעט בת שנתיים וחצי. הוא היה מושלם, והפחד ההוא שלא אוהב אותו כפי שאהבתי את נורה? פשוט לא קיים. הוא נעלם מיד ברגע שהחזקתי אותו בפעם הראשונה.
אם אתן בהריון ודואגות מאותו הדבר – אל תדאגו! הלב מתרחב והאהבה גדלה עם כל ילד שנולד.
המפגש הראשון בין נורה לניקולס הוא עדיין אחד הזיכרונות האהובים עליי ביותר בחיים. נורה רצתה להחזיק אותו מיד, וידעתי שניקולס הרגיש רגוע בזרועותיה. הקשר בין האחים כבר היה שם, אפילו שניקולס היה רק בן יום אחד.
ברגע שראיתי איך הם יחד, ידעתי שהכול יהיה בסדר. הקשר הזה רק הלך והתחזק ככל שניקולס גדל.
למעשה, ההתנהגות של נורה בתור אחות גדולה הפכה את המעבר לשני ילדים להרבה יותר פשוט. היא רצתה לעזור להחליף לו חיתול, הביאה לו צעצועים להסתכל עליהם, ניסתה לנחם אותו כשהוא בכה, וניסתה להצחיק אותו. עד היום יש רגעים שבהם הוא נרגע רק כשהיא נמצאת לצידו!
טיפים והצעות
אני ממש לא מתיימרת להיות מומחית, אבל אוכל לשתף אתכם במה שעבד בשבילנו בתקופת המעבר הזו!
- הקדישו זמן אישי רק לבכור או לבכורה מדי פעם. בעלי או אני היינו לוקחים את נורה לגלידה, לגן השעשועים או לכל מקום מיוחד רק איתה, כדי שהיא תקבל זמן אישי של אחד על אחד. אנחנו עדיין עושים את זה כדי שהיא תדע שאנחנו אוהבים אותה בדיוק באותה המידה.
- סלחו לעצמכם. יש ימים שבהם אני מאבדת את הסבלנות. אחרי שזה קורה, אני מרגישה כמו אמא איומה. אני לא אמא איומה. לכולנו יש נקודות שבירה, במיוחד עם תינוק שזה עתה נולד. אתם מתפקדים כמעט בלי שינה, ולא יכולים אפילו לתפוס תנומה קלה מתי שרוצים כי יש פעוט שמתרוצץ בבית!
- צלמו המון תמונות! הרגעים האלה חולפים מהר מדי, ואתם תרצו להביט לאחור ולראות כמה קטנים התינוקות שלכם היו! בימים קשים, אני מביטה בתמונות ונזכרת שכל שלב כזה בסוף חולף.
- צאו להליכות. הילדים שלי מאוד אוהבים לצאת להליכות ולשהות בחוץ. אפילו עם תינוק שזה עתה נולד, אתם לגמרי יכולים לעשות את זה! שימו את התינוק במנשא, הושיבו את הילד הגדול בעגלה, וצאו לנשום קצת אוויר צח!
- אל תפחדו לבקש עזרה. נעזרנו המון בהורים של בעלי עם שני התינוקות. אולי יהיה לכם קשה לעזוב בהתחלה, אבל תאמינו לי – הורים מתפקדים טוב יותר כשיש להם קצת זמן לעצמם.
על הכותב/ת