רגשות אשמה של הורים: 12 דרכים להתמודד איתם

כל אם (וכל אב!) מתמודדים בשלב כלשהו עם ספקות כאלה. לאחרונה סרינה ויליאמס החמיצה את הצעדים הראשונים של בתה התינוקת אולימפיה, וזה עורר בה ספקות ורגשות אשמה לגבי השאלה אם היא "אם טובה".

השוואות, רשתות חברתיות, ספרים, בלוגים, חברים, משפחה, קבוצות הכנה ללידה, בתי ספר, אחיות טיפת חלב ועוד – כולם מספקים מידע, משתפים דעות ומחלקים עצות.

גם בכל הנוגע לדיבור ולשפה זה לא שונה. תקשורת היא המפתח כמעט לכל דבר, ולכן כשהיא לא מתפתחת כמתוכנן, היא הופכת לעיתים קרובות למוקד של ויכוחים והשוואות.

בניגוד לכישורי כתיבה, הרגלי אכילה או דפוסי שינה, שלרוב נסתרים מעיני רבים, הדיבור נמצא בקדמת הבמה. קשה להסתיר אותו והוא בולט מאוד.

אנשים מרבים להעיר דברים כמו "הוא כבר התחיל לדבר?", "היא קצת ביישנית, לא?", "לא הבנתי מה הוא אמר עכשיו", "בנים תמיד מתחילים לדבר מאוחר," וכן הלאה.

כשהתקשורת לא מתפתחת כפי שציפינו, נדמה שהכול נעשה בפומבי ולכל אחד יש מה להגיד.

כאמא וכקלינאית תקשורת, גם אני חווה את "רגשות האשמה", במיוחד כשכולם מצפים שילד של קלינאית תקשורת יתחיל לדבר מוקדם. מה שאני לומדת הוא שכל הלחץ הזה לא עוזר, ואף עלול להזיק.

לכן חשבתי לשתף אתכם במה שלמדתי, בתקווה שזה יעזור לכם לדעת שאתם לא לבד, ושרוב האמהות חוות את "רגשות האשמה"!

12 דרכים להתמודד עם רגשות אשמה של הורים

1. אתם לא לבד

אם בסוף היום יש לכם תחושה מציקה בבטן, ואתם חושבים דברים כמו "לא דיברתי מספיק עם הילד היום" או "לא שיחקתי מספיק עם הילד היום", אני יכולה להבטיח לכם שהרבה מאוד הורים אחרים חושבים בדיוק אותו דבר.

2. אתם מספיקים

לא תמיד אנחנו עושים הכול נכון, אבל אני יכולה לומר לכם שכבר יש לכם את כל מה שצריך כדי לתמוך בתקשורת של ילדכם. אין צורך בתואר בקלינאות תקשורת או בהתפתחות הילד כדי לתמוך בצורכי התקשורת של ילדכם.

3. זו לא אשמתכם

תקשורת היא תחום מורכב שמושפע מגורמים רבים, וכל ילד שונה. יש ילדים שמפתחים תקשורת לאט יותר מאחרים, בדיוק כמו שיש ילדים שמתקשים יותר בלימוד חשבון. ההורות שלכם לבדה לא תהיה הגורם היחיד לקשיי תקשורת, אבל יש לה השפעה – ואפשר להפיק ממנה את המרב אם פועלים במודעות ובכוונה.

4. כנראה שאתם הפתרון

אתם האנשים החשובים ביותר בחיי ילדכם. גם אם יש ילדים שזקוקים לטיפול ישיר ואינטנסיבי אצל קלינאית תקשורת, אתכם הם אוהבים הכי הרבה, בכם הם בוטחים הכי הרבה, ואיתכם הם מבלים הכי הרבה זמן.

לכן, לכם ולהתנהגות שלכם יכולה להיות ההשפעה הגדולה ביותר. זו הסיבה שאנחנו, קלינאיות התקשורת, מבקשות לעיתים קרובות שאתם תעשו את התרגול. לא כי אנחנו עצלניות או עסוקות מדי, אלא כי אנחנו יודעות שהעזרה תהיה אפקטיבית ביותר כשהיא מגיעה מכם, ההורים.

5. זה די פשוט

אין פתרון קסם מהיר לתקשורת. וגם אין סט סודי ומסובך של פעילויות מופלאות שאנחנו, קלינאיות התקשורת, מסתירות מהעולם ושיפתח את התקשורת. ברוב המקרים, התשובות הטובות ביותר הן הפשוטות. זה אולי נשמע מאכזב, אבל לדבר יותר, להקשיב יותר ולשחק יותר עם ילדכם, בכל יום, במשך השנים הקרובות, ישפיע הרבה יותר ממה שאתם יכולים לדמיין.

6. אבל זה דורש מחויבות

רומא לא נבנתה ביום אחד, וגם התקשורת של ילדכם לא תיבנה ביום אחד.

אם הייתם מתחילים היום ללמוד שפה חדשה, נגיד רוסית, כמה זמן לדעתכם היה לוקח לכם לדבר בה בשטף? כנראה זמן לא מבוטל.

ואם היינו רוצים לדבר בשטף תוך שנה, בוודאי היינו צריכים לתרגל כל יום במשך זמן לא מבוטל עם מישהו שידגים לנו את השפה, יעזור לנו עם אוצר המילים, ההגייה והדקדוק, ויתקן את הטעויות שלנו.

ובכן, עבור ילדינו, רכישת השפה ולימוד הדיבור מורכבים באותה מידה, והם זקוקים לתמיכה יומיומית דומה לאורך זמן רב.

7. התעלמו מהרעש

משפחה, חברים, הורים אחרים, אמהות בשער הגן... לכולם אולי יש מה להגיד, חלק מועיל וחלק פחות. בחרו מה לאמץ וממה לשחרר.

8. היעזרו באנשי מקצוע

אתם לא צריכים לעבור את זה לבד. קלינאיות תקשורת, רופאי משפחה, אחיות טיפת חלב, צוותי בתי ספר ועובדי מרכזים למשפחה הם אנשים שהוכשרו להקשיב ולתמוך בכם ובמשפחתכם. הם יכולים לייעץ, להפנות לגורמים המתאימים ולעזור לכם למצוא את המידע הנכון.

9. חמש דקות קשות יותר ממה שנדמה

אם אתם רוצים להתחיל, התחילו בקטן, עם 5 דקות בלבד ביום. זה פשוט, אבל לא קל. כולנו חיים חיים עמוסים מאוד.

אז התחילו ב-5 דקות שבהן אתם מכבים את הטלוויזיה, מניחים את הטלפון בצד, יורדים לרצפה עם ילדכם ומשחקים איתו בפעילות שמעניינת אותו. זה יכול להיות משחק קופסה, גלגול מכוניות, תיפוף בכפות על סיר, פיצוץ בועות סבון, קריאת ספר, הכנת עוגות בוץ ועוד.

10. חמש דקות משפיעות יותר ממה שנדמה

לפני שהילד ידבר, הוא צריך ללמוד להקשיב, ולפני שיוכל להקשיב, עליו ללמוד להפנות את תשומת ליבו לדובר. כל הכישורים האלה מתפתחים דרך משחק והזדמנויות לאינטראקציה חיובית. משחק עם אדם נוסף שתומך בילד, הולך בעקבותיו, מדגים שפה, מנהל איתו שיחה (פשוטה ככל שתהיה) ומעניק לו את מלוא תשומת הלב, יוצר בסיס מצוין להתפתחות התקשורת.

11. אף פעם לא מאוחר מדי

בין שילדכם בן 5 שבועות, 5 חודשים או 5 שנים, אף פעם לא מאוחר מדי ליצור עבורו הזדמנויות תקשורת חיוביות. אל תתנו ל"רגשות האשמה" לעכב אתכם מלהתחיל.

אתם יכולים לקבוע 5 דקות של משחק כבר אחר הצהריים, להתחיל לדפדף בספר לפני השינה, להתקשר לאחות טיפת החלב, להגיע למפגש פתוח של קלינאות תקשורת, לשחק "נחשו את החיה" באוטו, או להוריד אפליקציה לדיבור ושפה כמו Speech Blubs. חשבו על זה ונסו.

12. אבל אל תחכו למחר

בתקשורת, כמה שיותר מוקדם – יותר טוב. לכן, גם אם אין סיבה להרגיש אשמה על כך שעוד לא התחלתם... אל תחכו עוד יום... כי לעיתים קרובות, ככל שההתערבות מוקדמת יותר, כך התוצאות טובות יותר.