איך לעזור לילדים מגמגמים להתמודד עם בריונות

רוב התלמידים שאני מטפלת בהם מתמודדים עם קשיים קוגניטיביים, הפרעות בעיבוד שמיעתי או שפתי, אוטיזם, הפרעת קשב וגמגום. עד לפני שנתיים, כמעט שלא היה בטיפולי תלמיד שהראה סימני גמגום. לפני תקופת הסגר היו לי שישה!

בכל פעם שקורה דבר כזה, אני תוהה: למה? מה קורה עם הילדים שלנו שגורם להם לגמגם? האם הם קיבלו טיפול כלשהו לפני שהגיעו לתיכון?

מחקר חדש

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פרדו בוחן את ההשפעות של הגמגום, ובמיוחד של בריונות והקנטות, ואת ההשלכות של גורמים אלה על בריאותו הנפשית ועל רווחתו של הילד.

ויליאם מרפי, שעוסק כבר יותר משני עשורים בפיתוח קלינאות תקשורת במחלקה למדעי הדיבור, השפה והשמיעה בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת פרדו, כתב ספר בן 110 עמודים (8 דולר) שמומן ויצא לאור בחודש שעבר על ידי האגודה הלאומית לגמגום (National Stuttering Association) – קבוצת העזרה העצמית הגדולה בעולם לאנשים שמגמגמים.

בספר יש פרקים להורים, למורים, לקלינאיות תקשורת ולילדים שמגמגמים. אפשר לרכוש את הספר מהאגודה הלאומית לגמגום בטלפון ‎(800) 937-8888 או דרך אתר הקטלוג.

הורים יכולים לעזור כשהם משוחחים עם ילדיהם על התנהגות בריונית. בין ה"עשה" להורים שמפורטים בספר: לבנות יחד עם הילד תוכנית להתמודדות עם בריון.

https://www.youtube.com/watch?v=OJ2o3OF_XP0

לאחר מכן, ההורים יכולים לתרגל עם הילד איך לדבר עם בריון, או לעזור לו לזכור להתרחק ולחפש קבוצת חברים, או להישאר קרוב למורה או למבוגר אחר.

ויליאם מרפי טוען שעבודה על הגמגום לבדה אינה מספיקה כדי לעזור לילד. הורים ומטפלים צריכים להתייחס גם לרגשות ולמחשבות השליליים שעלולים לפגוע בהצלחתו.

לדוגמה, ייתכן שהגמגום של הילד משתפר, אבל הוא עדיין חווה רגשות שליליים כמו "למה דווקא אני" או "למה אני לא יכול פשוט לדבר בקלות". רגשות אלה רק מחריפים כשחבר צוחק עליו או מעיר לו הערה פוגענית.

לרוב התלמידים שלי עם קשיי שטף יש את הקשיים האלה כבר מחטיבת הביניים.

חלקם קיבלו טיפול, חלקם שוחררו מהטיפול בגלל חוסר התקדמות, וחלקם מעולם לא פגשו קלינאית תקשורת עד שהגיעו אליי. כולם בנים.

התלמיד שלי

יש לי תלמיד אחד שהיו לו התפרצויות רבות, הוא כועס בקלות ונכשל בכמה מקצועות מדי שנה. אני תמיד משלבת גישה טיפולית-רגשית בעבודה עם תלמידים מגמגמים, כי בדרך כלל מסתתר הרבה יותר מתחת לחזות הקשוחה.

אצל התלמיד הזה היה המון. אף שכרגע הוא לא סובל מבריונות, יש לו כמה קשיים רגשיים שצריך לטפל בהם לצד השטף. הקשיים האלה נסובים בדרך כלל סביב התחושה שהוא ראוי ושמגיע לו להיות מאושר בחיים.

הוא מתנגד מאוד לדבר על הרגשות שלו, במיוחד כי זה גורם לו להיראות חלש.

בכל מפגש אנחנו מקדישים 15 דקות לשאלות בסגנון שיחה טיפולית, ובמחצית השנייה של המפגש אנחנו מתמקדים בטכניקות ובאסטרטגיות להתמודדות עם גמגום.

כשהוא פתוח ומוכן לענות על השאלות הרגשיות, השטף שלו משתפר באופן דרמטי! עד כדי כך שהוא כמעט לא מגמגם בכלל. זה תואם בדיוק את המחקר שנערך!

התקווה שלי היא שכשהוא יסיים את הלימודים, הוא יבין כמה חשוב לבטא את הרגשות והמחשבות שלו, וימשיך לקבל טיפול גם אחרי התיכון!

טיפ להורים

אם ילדכם מראה סימנים של קשיי שטף, פנו לעזרה של קלינאית תקשורת. ייתכן שיהיה צורך גם בליווי רגשי נוסף, כדי לוודא שכל ההיבטים של ההפרעה מקבלים מענה!

ייתכן שהליווי הרגשי לא נועד רק לילד – אולי נדרשת גישה שמתמקדת בכל המשפחה! היו פתוחים וזכרו שכל זה עוזר לילדכם להתגבר על קשיי הדיבור והשפה, גם אם זה לא נוח לכם באותו רגע!