היריון ותקופה שאחרי לידה בימי הקורונה – איך מתמודדים?

אולי נאלצתם ללדת לבד, בלי בן הזוג שרציתם לצדכם ושהיה אמור להיות שם ולתמוך בכם. אולי הדולה או המיילדת שהשקעתם כל כך הרבה זמן בהיכרות איתה, ושסמכתם עליה שתתמוך בכם ובתינוק במהלך הצירים והלידה, לא הורשתה להיכנס לחדר. האנשים שתכננתם שיעזרו לכם להסתגל לחיים החדשים כאמא פתאום לא יכולים להתקרב אליכם למרחק של פחות משני מטרים, ונאלצים להכיר את התינוק מבעד לזכוכית.

אני זוכרת את הרגע שבו הפכתי לאמא בפעם הראשונה (וגם בשנייה). לא יכולתי לחכות להראות את הילדים שלי לכל העולם. מבקרים הגיעו לחדר שלנו כשעתיים אחרי שהבת שלי נולדה. כשהבן שלי הגיע לעולם, היו לנו מבקרים כבר באותו אחר צהריים. חלק ממני רצה להתגאות בתינוקות שעבדתי כל כך קשה כדי לגדל ולפתח, אבל רציתי גם הכרה על המעשה המדהים הזה – על כך שהבאתי לעולם את בני האדם הקטנים האלה.

מגיע לכם שיחגגו אתכם, אבל בגלל הריחוק החברתי וההנחיות המחמירות בבתי החולים, נאלצתם להסתפק בפגישות זום ובשיחות וידאו. כל מתנת לידה שמגיעה הביתה צריך לרסס בחומר חיטוי בקפדנות, כמעט באובססיביות, ואז לשפשף היטב את הידיים – במקום פשוט לשבת ולהתפעל מכמה שהכול מתוק!

זה לא הוגן!

אמא, שום דבר מזה לא הוגן! כולנו מרגישות בדידות מסוימת כאימהות טריות, והמצב הזה לוקח את התחושה הזו לרמה חדשה לגמרי. בואו נודה בזה – זה פשוט מבאס. תחושת הבדידות וה"מה יקרה אם" עלולה להוביל להרבה חרדה... במיוחד אם אתם כמוני ואוהבים להיות בשליטה. וזה פשוט משהו שאי אפשר לשלוט בו.

בזמן משבר כזה, אימהות פגיעות עוד יותר לדיכאון אחרי לידה או להפרעות מצב רוח וחרדה סביב הלידה (PMAD).

גם כשכל זה קורה, יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את הבריאות הנפשית.

1. התאבלו על החוויה שציפיתם לה ושהגיעה לכם

זה בסדר גמור להרגיש אובדן ותחושה שמשהו נגזל מכם. כי באמת נגזל. הגיע לכם לחגוג את ההיריון, שאנשים ילטפו את הבטן המדהימה הזו ויפנקו אתכם בכל צעד. אתם לא יכולים להציג את התינוק באופן אישי לכל המשפחה והחברים. מותר לכעוס על זה, זה בסדר. אחרי שעוברים את תהליך האבל, אפשר להתחיל להחלים. ההחלמה תאפשר לכם להמשיך להכיר תודה על כל מה שיש לכם ועל כל מה שעשיתם.

2. דברו עם אימהות טריות אחרות או עם חברות שהן אימהות

יש לי שתי חברות קרובות מאוד שנמצאות כרגע בהיריון. בני הזוג של שתיהן לא הורשו להיכנס לסקירת המערכות של שבוע 20 (הבדיקה הגדולה) ולא יכולים להצטרף לביקורים אצל הרופא. הן מדברות איתי לעתים קרובות על הרגשות שלהן ועל הפחדים והדאגות לגבי מה שעוד צפוי. צריך כפר שלם כדי לגדל ילד – וצריך כפר שלם גם בשלב ההיריון של המסע הזה. אמא, אתם לא לבד!

3. הגבילו את צריכת החדשות

גם אצל מי שלא בהיריון או אחרי לידה, החדשות יכולות ממש לשאוב את כל השמחה והאנרגיה. שלא לדבר על כל הוויכוחים והדיווחים הסותרים. כל זה רק יגביר את החרדה ואת תחושת הבדידות. אם אתם צריכים לצפות בחדשות או מרגישים דחף לעשות זאת, הגבילו את הזמן ונסו להתמקד במקור מרכזי אחד בלבד. אפשר גם להתקשר לרופא הנשים או לרופא הילדים אם יש לכם שאלות או חששות!

4. מצאו מטפל או קבוצת תמיכה

אין שום בושה בטיפול. האמת היא שפניתי לטיפול כמה פעמים בחיי, והוא עזר לי מאוד. חשוב למצוא מטפל שמתמחה בחרדה או בדיכאון בהיריון ואחרי לידה.

https://www.youtube.com/watch?v=fBYYr_kEjmo

5. תנו לחרדה שלכם שם

החרדה חיה בתוככם, והיא זו ששולטת בכם. זה אולי נשמע מגוחך לגמרי, אבל לתת לחרדה שם יכול לעזור מאוד. כשאתם מרגישים את הרגשות האלה מצטברים בפנים, אפשר לשחרר קצת לחץ ולהגיד: "נעמה, תירגעי כבר, לעזאזל!" אם אפילו לקרוא את זה גרם לכם לחייך, קדימה, נסו. צחוק עוזר נגד חרדה ויגרום לכם להרגיש הרבה יותר טוב

גם אם זו תקופה מלחיצה מאוד בחייכם, זכרו: זה יעבור. המשפחה שלכם עוד תזכה לראות את המתוק הקטן שהבאתם לעולם בחן וביופי. תחזיקו מעמד ותיהנו מהחיבוקים עם התינוק כל עוד הם כאן. אני יכולה להגיד לכם שהם, ממש כמו בריזה קיצית מתוקה, באים והולכים מהר מאוד...