איך לגרום לפעוטות להקשיב ולשתף פעולה
אני לא יודעת מה איתכם, אבל לא בדיוק דמיינתי שחיי ייראו כמו חלוקת חטיפים 24 שעות ביממה או הרגעת התקפי זעם רק בגלל שלא הרשיתי לבת שלי ללטף עכבר מת שהחתול תפס, ובכל זאת...
אני לא יודעת מה איתכם, אבל לא בדיוק דמיינתי שחיי ייראו כמו חלוקת חטיפים 24 שעות ביממה או הרגעת התקפי זעם רק בגלל שלא הרשיתי לבת שלי ללטף עכבר מת שהחתול תפס, ובכל זאת – הנה אני כאן!
אם אתם כמו רוב ההורים, בטח כבר ניסיתם הכול: מהגישה הרגועה והשקולה ועד לקול מורם ועצבני ולאיומים בשלילת זמן מסך. פעוטות הם עם עקשן, ויכול להיות קשה מאוד להגיע אליהם, במיוחד בלי צעקות או דמעות (שלכם או שלהם!).
למרבה המזל, הנה כמה טיפים להורות לפעוטות שבתקווה יהפכו את השנים המאתגרות האלה לקצת יותר נסבלות!
למה הם לא מסוגלים להקשיב?
קודם כל, חשוב להבין למה נדמה שהפעוטות שלנו לא מסוגלים או לא רוצים להקשיב לנו כשאנחנו אומרים להם משהו בפעם הראשונה. מתברר שיש לא מעט פסיכולוגיה מאחורי ההתנהגות הזו. המוח של ילדים מתוכנת באופן טבעי לחפש שליטה. תחשבו על זה: רוב חייהם נשלטים לחלוטין על ידי מבוגרים, החל ממה שהם לובשים ועד המאכלים שהם אוכלים, ולכן הבחירה לא להקשיב היא דרך של פעוטות להפגין את כוחם ועצמאותם.

וכאן העסק נהיה קצת מסובך. אנחנו רוצים שילדים יעמדו על שלהם ויהיו מודעים לגופם ולרצונותיהם, אבל אנחנו גם צריכים להציב גבולות כהורים כדי שהילדים שלנו לא יגדלו להיות מפונקים וחסרי גבולות.
רדו לגובה העיניים שלהם
אפילו בטיפולים, ילדים מגיבים הרבה יותר טוב כשיורדים לגובה העיניים שלהם. בין אם מדובר במשחק, קריאה או שיחה. כשילדים לא מקשיבים, בדרך כלל הם גם לא יוצרים קשר עין – מה שאומר שהם לא פנויים להקשיב לכם. דרך מצוינת למשוך את תשומת ליבם ולעזור להם להתרכז היא פשוט לשבת מולם.
לתקשורת כזו יש השפעה גדולה בהרבה מאשר לצעוק מקצה החדר או לתת הוראה כשהגב שלכם מופנה אליהם ליד הכיריים. אתם תופתעו לגלות באיזו קלות הקטנטנים מקשיבים ונותנים תשומת לב כשאתם בגובה שלהם.
היפטרו מהמילה "אל"
אני מודה באשמה – גם אני עושה את זה כל הזמן עם הילדים שלי. נדמה שאני תמיד אומרת להם מה *לא* לעשות, במקום לעודד אותם לעשות משהו אחר.
מסתבר שהניסוחים שלנו מקשים עליהם להבין מה אנחנו רוצים. בקשות והוראות על דרך השלילה דורשות מפעוטות עיבוד כפול. כלומר, קודם כל הם צריכים להבין מאיזו פעולה אנחנו מבקשים שיפסיקו, ורק אז להבין מה אנחנו רוצים שהם יעשו במקום.
הנה שתי דוגמאות:
"אל תשאיר את הצעצועים על הרצפה" הופך ל"שים את הצעצועים בארגז."
"אל תמשוך לחתול בזנב" הופך ל"תן לחתול צעצוע לשחק איתו."
אמרו "כן" לעיתים קרובות יותר
לפעוטות יש נטייה לבקש את אותו הדבר שוב ושוב לאורך היום.
אם אתם כמוני, התגובה האוטומטית היא פשוט להמשיך להגיד 'לא'. זה לא הופך אותנו להורים רעים. קשה לשמוע את אותו משפט פעם אחר פעם בלי להגיב באיפוק שאוזל. בנוסף, יש פעמים שבהן 'לא' מוצדק לחלוטין ואנחנו פשוט חייבים להגיד אותו.
יחד עם זאת, מכיוון שהילדים שלנו שומעים את ה'לא' האוטומטי הזה שוב ושוב, הם פשוט מתחילים להתעלם מאיתנו. מסיבה זו, חשוב לחפש הזדמנויות לומר 'כן' לבקשות שלהם.

לדוגמה, אם הילד שלכם מבקש ממתק בשמונה בבוקר, אתם יכולים לומר משהו כמו: "מה דעתך שנאכל קצת שוקולד כחטיף של אחר הצהריים?"
עדיין השגתם את המטרה שלכם לא להאכיל את הילד בשוקולד בשעה כל כך מוקדמת, אך מבחינת הפעוט זו מרגישה כמו הצלחה. הוא לא רק קיבל מענה חיובי, אלא גם נתתם לו בחירה שהעניקה לו תחושת שליטה בסיטואציה. חלק מלגרום לפעוט להקשיב לנו הוא להקשיב לו בחזרה.
הפסיקו לספור עד 3
מצטערת, הורים יקרים, אבל הטקטיקה הזו פשוט לא עובדת. גם אם נדמה שכן, זה רק עניין של זמן עד שהילד ילמד שזה בעצם נותן לו כמה הזדמנויות להתעלם מכם לפני שבכלל יש השלכות.
בפועל אנחנו כמעט מבטיחים שהם לעולם לא יקשיבו בפעם הראשונה. אני יודעת כמה מפתה להשתמש בשיטה הזו ברגע של תסכול. אבל עשו לעצמכם טובה והפסיקו עם הספירה, כדי לחסוך מעצמכם מתח נוסף בעתיד. במקום זאת, נסו להשתמש באחת מארבע האסטרטגיות שהוזכרו למעלה.
קל מאוד להרגיש מתוסכלים כשהפעוטות לא מקשיבים, אבל חשוב לשמור על רוגע ולזכור שהם לא בהכרח מנסים להתריס בכוונה. הורות היא אף פעם לא עניין פשוט, והשלב הזה בחיים יכול להיות מאתגר במיוחד. אנחנו נעבור את זה, אולי עם עוד כמה שערות שיבה, אבל אנחנו נשרוד!!
מאת Stacie Bennett