6 שלבים לפתרון ולשינוי בעיות התנהגות אצל ילדים עם אוטיזם

הצבת גבולות לילד עם אוטיזם דורשת סבלנות רבה יותר וגישה שונה לחלוטין. ילדים רבים על הרצף האוטיסטי מתקשים לווסת את רגשותיהם ומתקשים לתקשר את צורכיהם ואת התסכולים שלהם. לכן, על ההורים לבחון כל בעיית התנהגות אצל ילד עם אוטיזם כדי למצוא את שורש הבעיה.

בחינוך ובהצבת גבולות לכל ילד קיימות אסטרטגיות משמעת חיוביות ושליליות. משמעת שלילית היא תגובה להפרעת התנהגות שמטרתה להעניש את הילד באופן מיידי, כמו מכה על היד. למרות שמשמעת שלילית עשויה להניב תוצאות מיידיות (הילד מפסיק את ההתנהגות), היא אינה מביאה לתוצאות לטווח ארוך עבור ילדים עם אוטיזם. במקום זאת, מדובר בעיקר בפתרון מהיר לבעיה עמוקה יותר הדורשת תשומת לב רבה יותר.

התנהגות חיובית מתמקדת בשיח פתוח על ההתנהגות ובהקשבה לילד. דוגמאות לאסטרטגיות של משמעת חיובית כוללות:

• שבחים ותגמולים על התנהגות טובה
• חוקים וגבולות ברורים
• השלכות על התנהגות לא רצויה

לילד עם אוטיזם אולי אין את הכישורים הנדרשים כדי להבין סיטואציה מסוימת ולהתמודד איתה, ולכן הוא עשוי להתנהג בצורה לא נאותה. במקום לנקוט עונשים שליליים, חשוב להבין את שורש הבעיה של הילד כדי להבין טוב יותר כל קושי והתנהגות מאתגרת. להלן גישה בת שישה שלבים לתיקון התנהגות באמצעות ניתוח התנהגות יישומי.

במקום לנקוט עונשים שליליים, חשוב להבין את שורש הבעיה של הילד שלכם.

6 שלבים לשינוי התנהגות לא רצויה

שלב 1: זיהוי

אחד התחומים שבהם ילדים עם אוטיזם מתקשים במיוחד הוא תקשורת. אם הילד שלכם אינו ורבלי, לעיתים קשה להבין מה הוא מנסה להביע. פעמים רבות, התנהגות לא הולמת היא בסך הכול ניסיון של הילד לתקשר משהו, למשל תחושת כאב.

ילדים עם אוטיזם מגיבים אחרת לסמכות. סביר להניח ששיטות משמעת מסורתיות לא יעבדו עם ילד על הרצף האוטיסטי. למעשה, שיטות מסורתיות עלולות לפעול כבומרנג.

לדוגמה, אם אתם צועקים או שפניכם מאדימות כשאתם מנסים להסביר ולהגיב להתנהגות לא ראויה, הילד שלכם עשוי למצוא בכך עניין או בידור. כתוצאה מכך, הוא עלול לחזור על אותה התנהגות שוב ושוב רק כדי לראות את תגובתכם.

שלב 2: מסגור מחדש (Reframe)

שנו את דרך החשיבה שלכם לגבי ה"למה" שמאחורי בעיות ההתנהגות של הילד. למרות שאולי נדמה לכם שהילד חוזר על אותה התנהגות מתוך חוסר כבוד, ייתכן שהוא עושה זאת כדי לתקשר צורך כלשהו.

כדי לעזור לכם לחשוב על מניעים שונים מאחורי התנהגויות מסוימות, הנה כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם:

• "האם הוא או היא חווים הצפה מגירויים חושיים?"
• "אולי הוא או היא רעבים או צמאים?"
• "אולי הם עייפים מדי?"
• "האם הם מנסים למשוך את תשומת ליבי?"

שלב 3: חקירה ולמידה

אם הילד נוטה לחזור שוב ושוב על אותה התנהגות לא רצויה, נסו לחשוב לאחור ולבדוק האם מתפתח כאן דפוס קבוע. דפוס כזה עשוי לנבוע מסיבה שורשית כלשהי. ייתכן שהילד חווה מצוקה מסוימת ממש לפני שההתנהגות מופיעה.

שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: "מה קרה רגע לפני שהילד התחיל להתנהג בצורה זו?"

בואו נבחן דוגמה מהחיים – ילד מתחיל לצרוח ולכסות את פניו בידיו לאחר שסבתו נכנסת לבית. ממש לפני התנהגות זו, סבתו חיבקה אותו כשהיא מבושמת בבושם בעל ריח חזק במיוחד.

ההתנהגות הלא רצויה עשויה להיות תוצאה של הצפה חושית שנגרמה מעוצמת הריח של הבושם.

שלב 4: חיזוק והצבת גבולות

למרות שהילד שלכם נמצא על הרצף האוטיסטי, הוא עדיין צריך לדעת שלמעשים יש תוצאות. השלכות נועדו כדי לחולל שינוי בהתנהגות. עם זאת, ישנם שני סוגים של השלכות שיש להשתמש בהם במשולב כדי לעזור להפחית התנהגויות בעייתיות.

חיזוקים – השלכות המגדילות את הסיכוי שהתנהגות חיובית תחזור על עצמה. לדוגמה, אם הילד מתנהג בצורה נאותה ללא התפרצות במסעדה, הוא יוכל לשחק בצעצוע האהוב עליו בדרך הביתה. קבלת הצעצוע האהוב כתוצאה מהתנהגות טובה מחזקת את המשך ההתנהגות החיובית.

תגובות מרתיעות (השלכות שליליות) – השלכות המפחיתות את הסבירות לחזרה על התנהגות לא רצויה. לדוגמה, אם הילד עומד על כיסא, הרחיקו את הכיסא. הרחקת הכיסא מבהירה לילד שהוא לא יוכל להשתמש בו לישיבה או לעמידה.

שלב 5: עקביות מעל הכול

ברגע שבניתם תוכנית משמעת וגבולות עם השלכות מוגדרות, עליכם להקפיד על עקביות מלאה. אם תשנו כל הזמן את התגובות ולא תפגינו עקביות, בעיות ההתנהגות יימשכו מכיוון שהילד עלול להתבלבל.

ילדים עם אוטיזם זקוקים פעמים רבות לשגרה קבועה ולעקביות, וזה נכון לחלוטין גם לגבי הצבת גבולות. עקביות היא המפתח להשגת תוצאות לאורך זמן בשינוי התנהגויות מאתגרות.

שלב 6: בקשת התאמות

לפעמים, כדי להוביל לשינוי חיובי בהתנהגות הילד, כל מה שנדרש הוא פשוט להסיר את הטריגר שמפעיל אותה. אם הילד חווה הצפה חושית מהבושם של סבתו, בקשו ממנה בעדינות להימנע משימוש בבושם בביקורה הבא. פעולה זו תסיר את הטריגר להתנהגות המאתגרת עוד לפני שהיא מתרחשת.

לסיכום

הגישה בת ששת השלבים של ניתוח התנהגות יישומי יכולה לא רק לשנות התנהגויות מאתגרות בטווח הארוך, אלא גם לעזור להבין את המשמעות העמוקה שמאחוריהן. כהורים לילד עם אוטיזם, הצבת גבולות היא אתגר מורכב מאוד. אני תמיד מנסה לבחון את הרובד העמוק שמאחורי התפרצויות הזעם וההתנהגויות של בני, אך זה לא תמיד קל מאחר שהוא מתקשה לתקשר את צרכיו.

הדבר החשוב ביותר שלמדתי על הצבת גבולות לילד עם אוטיזם הוא שסבלנות והפחתת גורמי לחץ (טריגרים) הן המפתח להצלחה!