השוואה בין היגוי לבין תהליכים פונולוגיים

לעיתים קרובות, כשמדברים על התפתחות דיבור תקינה, השיחה מושפעת מהיגוי וממודעות פונולוגית. לכן חשוב להבין שיש סיבות רבות לכך שילד אינו מדבר או שהמובנות שלו (מה שהשומע מצליח להבין) נמוכה, ותהליכים פונולוגיים הם אחת מהן.

ככל שמתרגלים יותר, כך זה מחלחל יותר לחיי היומיום! נסו את אפליקציית Speech Blubs למפגשי תרגול מהנים ומעניינים עם הקטנים שלכם.

הפרעות בהפקת צלילי דיבור מתחלקות להפרעות פונולוגיות ולהפרעות היגוי. חשוב מאוד שהפרעות בהפקת צלילי דיבור יאובחנו כראוי, משום שהטיפול בהפרעות פונולוגיות שונה מהטיפול בהפרעות היגוי.

https://www.youtube.com/watch?v=G-chx6_NCp0

הפרעות היגוי מתרחשות כאשר לילד קשה להפיק צליל מסוים (או כמה צלילים), והן מטופלות באמצעות עבודה על הצלילים השגויים. למשל, ילד עשוי למקם את הלשון במקום הלא נכון כשהוא מפיק את הצליל /ר/, וכך הצליל /ר/ נשמע אחרת ממה שהוא אמור להישמע.

אם לילדכם יש הפרעת היגוי, הוא:

• מתקשה להפיק צלילים ולבטא צלילי דיבור מסוימים כראוי (למשל, הוא עשוי לשבש את צליל ה-ס, כך שס נשמע כמו ת׳ באנגלית);
• עשוי שלא להצליח להפיק צליל מסוים (למשל, הוא אינו מצליח לבטא את הצליל ר, ואומר „גלגיל” במקום „ארנב”, או „יגל” במקום „רגל”).

אפשר לעבוד על צלילים מסוימים באמצעות טיפול בהיגוי:

• טיפול בהיגוי: מדריך מקיף להורים
• טיפול בהיגוי הצליל B
• טיפול בהיגוי הצליל H
• טיפול בהיגוי הצלילים J ו-CH
• טיפול בהיגוי הצליל L
• טיפול בשיבוש צליל ה-ס (ליספ)
• טיפול בהיגוי הצליל M
• טיפול בהיגוי הצליל N
• טיפול בהיגוי הצליל NG
• טיפול בהיגוי הצליל R
• טיפול בהיגוי הצליל S
• טיפול בהיגוי הצליל SH
• טיפול בהיגוי הצלילים T ו-D
• טיפול בהיגוי הצליל W

הפרעות פונולוגיות מורכבות יותר, משום שמדובר בדפוסים בדיבור של הילד שמשמשים לפישוט הפקת צלילי הדיבור. דוגמה לכך היא כשילד משמיט את הצליל האחרון במילה. הוא עשוי לומר „כו” במקום „כוס” או „שמ” במקום „שמש”. רוב הילדים שהדיבור שלהם קשה מאוד להבנה סובלים מהפרעה פונולוגית, שכן הדיבור שלהם מאופיין בדפוסים חוזרים של הפקות שגויות.

לילדים יש הפרעה פונולוגית אם הם:

• מסוגלים להפיק את הצלילים נכון, אבל עשויים להשתמש בהם במקום הלא נכון במילה או במילה הלא נכונה, למשל ילד עשוי להשתמש בצליל ד במקום בצליל ג, ולכן הוא אומר „דמל” במקום „גמל”;
• טועים בצלילים מסוימים בתוך מילים, למשל הם יכולים לומר ק במילה „קוף”, אבל במילים מסוימות משמיטים אותו, למשל „כו” במקום „קו”.

טבלת סוגי ההפרעות בתהליכים פונולוגיים:

תהליך פונולוגי

תיאור

דוגמה

הקדמה

החלפת צליל שמופק בדרך כלל בחלק האחורי של חלל הפה בצליל קדמי

„תוס” במקום „כוס”, „טלב” במקום „כלב”

האחרה

החלפת צליל שמופק בדרך כלל בחלק הקדמי של חלל הפה בצליל אחורי

„גג” במקום „דג”

השמטת עיצור סופי

השמטה של העיצור בסוף המילה

„כו” במקום „כוס”

צמצום צרור עיצורים

פישוט של צרור עיצורים (שני עיצורים צמודים) לצליל אחד

„פן” במקום „שפן”

השמטת הברה חלשה

השמטה של הברה לא מוטעמת במילה

„נָנָה” במקום „בננה”

הגלשה

החלפת הצלילים /ר/ ו-/ל/ בצלילים /ו/ ו-/י/

„יגל” במקום „רגל”

הסגרה

החלפת צלילים חוככים בצלילים סגורים

„תמש” במקום „שמש”

הכפלה

חזרה על הברות

„מימי” במקום „מים”

הקולה לפני תנועה

החלפת עיצור אטום בעיצור קולי

„בִּיל” במקום „פיל”

השמטת עיצור פותח

השמטה של העיצור בתחילת המילה

„אף” במקום „כף”

הוספת תנועה

הוספת צליל „אֶ” בין שני עיצורים

„סֶפָר” במקום „ספר” (בהגייה מקוצרת „סְפָר”), „גֶדי” במקום „גדי”

חשוב לדעת שבדיבור של ילדים מופיעות טעויות היגוי וטעויות פונולוגיות כחלק מההתפתחות התקינה. עד גיל שנתיים, הדיבור של ילד אמור להיות מובן ב-50% לשומע שאינו מכיר אותו, עד גיל 3 – ב-75%, ועד גיל 4 – ב-100% (ASHA).